משחקי ילדות נעלמים: יוזמה פלסטינית להצלת המורשת

משחקי ילדות פלסטיניים מסורתיים, כמו "חג'לה" (קלייה), "שבע אבנים" ו"מחבואים", שהיו חלק בלתי נפרד מחיי ילדים ברחובות ובחצרות, הולכים ונעלמים לטובת משחקים דיגיטליים וטלפונים חכמים. משחקים אלו, שלא דרשו טכנולוגיה והעבירו את כלליהם מדור לדור, מפנים את מקומם למסכים, והפכו לנחלת העבר עבור רבים.

כדי לשמר את המורשת הזו, פועלת יוזמה בשם "בית אל-דאמה" בעיירה זבאבדה שבנפת ג'נין. הפרויקט מתעד את המשחקים העממיים הפלסטיניים ומציג אותם לדור הצעיר, תוך שילוב של משחק, היסטוריה ומסורת. היוזמה כוללת משחקי חשיבה כמו "דאמה" (דמקה), "סיג'ה" ו"מנקלה", לצד משחקי תנועה כמו "שבע אבנים", "אבו עפורה" ו"חג'לה". כל משחק משולב עם סיפור או מידע על מקום או היבט מהחיים הפלסטיניים המסורתיים, כמו משחק המבוסס על בית בד לשמן זית בסבסטיה, המאפשר לילדים ללמוד על המקום תוך כדי משחק.

מנהלת "בית אל-דאמה", סמאהר רומי, ציינה כי גם מבקרים בני למעלה מ-50 שנה גילו לראשונה שמשחקים שהם מכירים הם משחקים עממיים פלסטיניים עתיקים, מה שמצביע על כך שחלק מהמשחקים נעלמים אף מזיכרונם של הדורות המבוגרים.

הירידה בפופולריות של המשחקים המסורתיים מוסברת במעבר מהמרחב הציבורי (חצרות, רחובות) למרחב הדיגיטלי. בעבר, המשחקים התבססו על כלים פשוטים ונגישים, בעוד כיום ילדים יכולים לגשת לאלפי משחקים דרך מכשירים דיגיטליים מבלי לצאת מהבית או לאסוף חברים. המשחקים העממיים, מעבר לבידור, תורמים לפיתוח מיומנויות מוטוריות, חברתיות וקוגניטיביות, ומאפשרים אינטראקציה בין-דורית, מה שהופך את שימורם לחשוב מעבר לנוסטלגיה.

היוזמה אינה מסתפקת בהחייאת המשחקים דרך משחקם, אלא גם מוכרת חלק מהם כדי להשאירם בבתים, וקוראת ליצירת ארכיון של שמות המשחקים, כלליהם, היסטורייתם והאזורים הקשורים אליהם. נעשה שימוש בכלים דיגיטליים לתיעוד המורשת והפצתה לקהל רחב יותר. השאלה המרכזית כיום היא לא אם הטלפון "הרג" את משחקי הילדות, אלא אם ניתן למצוא מרחב משותף בין העולם הדיגיטלי למשחק העממי, כך שהמשחקים המסורתיים לא יהפכו רק לשמות שזוכרים הסבים, אלא למשחקים שילדים יוכלו לחוות בעצמם. המשחקים העממיים שומרים לא רק על דרכי בילוי, אלא גם על שמות מקומות, סיפורים, מנהגים וזיכרונות, והדרך הטובה ביותר להצילם מהכחדה היא להחזירם לידי הילדים.