״סופת אלאקצא״: שנה שלישית למלחמה המתמשכת

ביום רביעי צוינה השנה השלישית ל״סופת אלאקצא״, המתקפה שביצעה הזרוע הצבאית של חמאס, גדודי עז א-דין אל-קסאם, ב-7 באוקטובר 2023. המתקפה, שהפתיעה את המערכות הביטחונית והצבאית בישראל, פתחה במלחמה רחבת היקף על רצועת עזה, שאת השלכותיה ממשיכות לחוש עד היום. המתקפה החלה בחדירות ופריצות ליותר מ-50 מוצבים צבאיים ונקודות ריכוז של אוגדת עזה והחטיבה הדרומית בצה״ל, במקביל לירי רקטות מסיבי, שלפי מקורות ישראליים, עלה על 5,000. ההתקפה גרמה לקריסה זמנית במערך ההגנה של האוגדה, והלחימה התפשטה לאתרים צבאיים ויישובים, כולל מפקדת האוגדה בבסיס רעים, וכן לאזורים בעומק ישראל כמו אופקים, שדרות ובארֵי. על פי נתונים, המתקפה גבתה את חייהם של כ-1,136 ישראלים, ביניהם מאות חיילים ואנשי כוחות הביטחון, וכן נחטפו יותר מ-250 ישראלים, שרובם הוחזרו בעסקאות שבויים. המתקפה כללה גם נחיתות ימיות של כוח ימי באמצעות סירות קלות על חופי דרום אשקלון, שימוש בכטב"מים תוקפים, וכן חדירות ותגבורות לוחמים בצירים שונים. מפקד גדודי הקסאם, מוחמד דף, הצהיר בזמנו כי הפעולה באה על רקע מה שהוא כינה ״הפרות ישראליות גוברות בירושלים ובמסגד אל-אקצא״. בעקבות מתקפת ה-7 באוקטובר, פתח צה״ל במלחמה רחבה על רצועת עזה, שכללה הפצצות מסיביות, פעולות קרקעיות והרס נרחב של תשתיות ואזורים למגורים, לצד עקירת מאות אלפי משפחות. על פי נתונים פלסטיניים, מספר ההרוגים ברצועה עלה על 74,000, ומוערכים כ-7,000 נעדרים, בנוסף למאות אלפי פצועים. כ-90% מהתשתיות והמבנים נפגעו, מה שהוביל להרס מוחלט או חלקי של מאות אלפי יחידות דיור. צה״ל אישר כי יותר מ-1,100 מחייליו וקציניו ואנשי כוחות הביטחון נהרגו מאז תחילת הלחימה. ישראל זכתה לתמיכה פוליטית ודיפלומטית אמריקאית רחבה, שכללה שימוש בזכות וטו במועצת הביטחון. במהלך המלחמה איבדה חמאס בכירים רבים. באוקטובר 2024, הודיעה התנועה על מותו של ראש הלשכה המדינית שלה בעזה, יחיא סינוואר, שישראל טוענת שהרגו בחילופי אש ברפיח. ב-31 ביולי 2024, חוסל יו״ר הלשכה המדינית של חמאס, איסמעיל הנייה, בטהרן. בינואר 2025, הודיעו גדודי הקסאם על מות מפקדם הכללי מוחמד דף וסגנו מרואן עיסא, לצד מפקדים נוספים. ברמה הבינלאומית, המלחמה יצרה השלכות פוליטיות ומשפטיות רחבות, עם הפגנות במדינות רבות, במיוחד באוניברסיטאות, בדרישה להפסקת המלחמה וסנקציות על ישראל. בישראל נערכו הפגנות בדרישה לעסקת חטופים וכן לחקירת האחראים לכשלים שקדמו למתקפת ה-7 באוקטובר. בית הדין הבינלאומי לצדק בהאג הוציא בינואר 2024 צווים זמניים בבקשה של דרום אפריקה, שדרשו מישראל לנקוט צעדים למניעת רצח עם. בנובמבר 2025, הוציא בית הדין הפלילי הבינלאומי צווי מעצר נגד ראש ממשלת ישראל בנימין נתניהו ושר הביטחון לשעבר יואב גלנט, באשמת פשעי מלחמה ופשעים נגד האנושות. במקביל לציון השנה השלישית למתקפה, צה״ל העלה את רמת הכוננות ברצועת עזה. שר הביטחון יואב גלנט הנחה את הצבא להיערך לתרחישים שונים, על בסיס הערכות מודיעיניות על אפשרות של מתקפות חמאס. המלחמה, הנכנסת לשנתה הרביעית, ממשיכה להשפיע על האזור, ולעצב מחדש את המפה הפוליטית והביטחונית, במקביל לדיונים על עתיד הרצועה, החטופים, השיקום והאחריות, תחת השפעות הומניטריות, פוליטיות וביטחוניות חסרות תקדים.