איראן, ארה"ב וישראל: הסלמה הדדית על רקע קיפאון דיפלומטי

האיומים ההדדיים בין טהרן, וושינגטון וירושלים נמשכים, במקביל למאמצים דיפלומטיים לעצירת ההסלמה ולהגעה להסכם שיסיים את המלחמה, אך אלה נתקלים במכשולים פוליטיים וביטחוניים. לאחר 221 יום של מלחמה בין איראן לארה"ב, ו-112 יום מאז חתימת מזכר ההבנות בין הצדדים, ההתפתחויות הפוליטיות והצבאיות נמשכות במספר חזיתות, בעוד המאמצים הדיפלומטיים מתקשים להשיג פריצת דרך.

סגן נשיא ארה"ב, ג'יי די ואנס, אמר לסוכנות רויטרס כי סיום המלחמה מחייב את איראן להפחית את יכולותיה להעשרת אורניום, בעוד וושינגטון ממשיכה להציג את תנאיה להסכם. הנשיא האמריקאי דונלד טראמפ ציין כי "הבעיה הגדולה ביותר" בפניה ניצבת ממשלתו היא חוסר הידיעה לגבי הגורם המנהל את איראן, והוסיף כי "הקבוצה השנייה של מנהיגיהם עברה". במקביל, מאמצים דיפלומטיים בתיווך קטאר נמשכים בניסיון להגיע להסכם בין טהרן לוושינגטון.

בצד האיראני, משמרות המהפכה העלו את הטון כלפי ארה"ב וישראל, והזהירו בפרסום כי כל "טעות בחישוב" או תוקפנות חדשה נגד איראן תיענה בתגובה "קשה והרסנית". משמרות המהפכה הדגישו כי וושינגטון וירושלים נכשלו, לטענתם, בהחלשת איראן, שבירתה או חלוקתה, וכי מאזן הכוחות באזור השתנה לטובת "ציר ההתנגדות", שהפך מאוחד וחזק יותר. משמרות המהפכה ראו במבצע "סופה של אלאקצא" נקודת מפנה בהיסטוריה של הסכסוך, ואישרו את המשך ההתנגדות עד לשחרור ירושלים ופלסטין והשמדת ישראל.

במקביל להסלמה החיצונית, הרשויות באיראן נקטו צעדים פנימיים חדשים. משרד המודיעין האיראני אסר על אזרחים לקיים ראיונות עם גופי תקשורת שייכללו ברשימת כלי התקשורת "העוינים". מועצת השורא האסלאמית אישרה ברוב קולות את סעיף 22 של הצעת חוק "למאבק בהשפעה זרה", האוסר על איראנים לקיים ראיונות עם כלי תקשורת המסווגים כ"עוינים" על ידי הרשויות.