בכל זאת קצת כבוד: מקומות בעולם על שם ישראלים מפורסמים

מועצת העיר דבלין שוקלת מחדש את הנצחתו של נשיא ישראל השישי, חיים הרצוג, בפארק על שמו בשכונת ראטגאר. הפארק נקרא על שמו מאז 1995, אך לאחרונה עלתה הצעה לשנות את שמו ל"הפארק לשחרור פלסטין", בעקבות ביקורת על ההנצחה. העירייה חזרה בה מההצעה הראשונית, אך הנושא שב לסדר היום.

סיפורו של פארק הרצוג ממחיש תופעה רחבה של הנצחת מנהיגים ישראלים בערים ברחבי העולם, גם במדינות ללא קשר ישיר לישראל. דמויות כמו דוד בן-גוריון, גולדה מאיר, מנחם בגין, יצחק רבין ושמעון פרס זכו להנצחה במקומות שונים, לעיתים בשל פעילותם המדינית, תרומתם לשלום או קשר אישי לעיר.

בברלין, למשל, רחוב "יצחק רבין שטראסה" נחנך בשנת 2004, בסמוך לאתרים מרכזיים כמו הרייכסטאג ושער ברנדנבורג. רבין מונצח גם בערים נוספות בגרמניה, צרפת וספרד. בבלארוס, עיר הולדתו של מנחם בגין, ברסט, נחנכה אנדרטה לזכרו בשנת 2013, במלאת 100 שנים להולדתו. בבלארוס צוין כי בגין הוא "אחד מאנשים אלה" שתרמו להיסטוריה ופיארו את העיר.

בניו יורק, כיכר "Golda Meir Memorial Square" במנהטן הוקמה בשנת 1979, ובה גם פסל דיוקן שלה. גולדה מאיר מונצחת גם במוזיאון מאדאם טוסו וברחוב בקייב. בברלין קיים גם רחוב על שם דוד בן-גוריון, שנחנך בשנת 2005, והוא המשכו של רחוב יצחק רבין. בן-גוריון מונצח גם ברחוב בניו יורק, ליד מלון בילטמור, שם התקיימה ועידת בילטמור.

בריו דה ז'ניירו שבברזיל קיימות כיכרות על שמותיהם של דוד בן-גוריון, שמעון פרס וחיים ויצמן. כיכר חיים ויצמן, שבה פסל ראשו, הוקמה בשנת 1965. בפריז, כיכר שמעון פרס נחנכה בפברואר השנה ברובע המארה, כהוקרה על תרומתו ליחסים בין ישראל לצרפת ועל פועלו למען השלום.

ההנצחות הללו משקפות תקופה שבה מנהיגים ישראלים נתפסו כדמויות בינלאומיות שהשפיעו על הפוליטיקה העולמית, והיוו סמל להישג היסטורי, מנהיגות ותקווה. זאת, על רקע התקופה הנוכחית שבה השיח על ישראל הפך מורכב וטעון יותר בערים רבות בעולם.