פצצה מתקתקת בדרום: מי מפקח על אלפי העובדים הירדנים באילת?

כ-2,500 עובדים ירדנים חוצים מדי יום את מעבר יצחק רבין לאילת לצורך עבודה במלונות העיר, אך הדבר מעלה חששות ביטחוניים כבדים לגבי היקף הפיקוח על כניסתם ושהייתם בישראל. למרות הבדיקות הראשוניות, רבים מהעובדים מסתובבים חופשי בעיר במהלך יום העבודה, ללא פיקוח צמוד על תנועתם.

הסכם השלום עם ירדן משנת 1994 והחלטות ממשלה מאוחרות יותר הסדירו את העסקתם של עובדים ירדנים באילת, כאשר המכסה הנוכחית עומדת על 2,500 עובדים במלונאות ועוד 450 בענפים אחרים. כניסתם מותנית באישור שב"כ ואשרת רשות האוכלוסין, והם מחויבים לעזוב את ישראל בתום יום העבודה. המעסיקים אחראים להסעתם ולווידוא שהייתם אך ורק במקום העבודה.

בכירים בענף התיירות מביעים חשש כי השגרה עלולה להוביל להרפיית הפיקוח, וכי יש צורך במנגנוני עדכון ובדיקה רציפים מול מידע מודיעיני עדכני. אירועים מהעבר, כמו פיגוע דקירה ב-2018 שבוצע על ידי עובד ירדני, מחזקים את החשש מפני ניצול הגישה הביטחונית לצורך פיגועים לאומניים.

אירועי ה-7 באוקטובר הביאו לצמצום זמני של מספר העובדים ושלילת רישיונות של שני עובדים שהביעו התבטאויות בעייתיות. למרות המצב הביטחוני המורכב, כולל שיגורי טילים וכטב"מים, חזרה בהדרגה העסקתם של העובדים הירדנים למכסות המלאות, מתוך הבנה כי הם מעוניינים בעיקר להתפרנס בשכר גבוה משמעותית מזה שבירדן.

גורמים רשמיים, כולל שגריר ישראל בירדן, תומכים בהרחבת העסקת עובדים ירדנים גם לענפי תעשייה. רשות האוכלוסין מדגישה את אחריות המעסיקים לאכיפת הנהלים ופעולותיה נגד מפרים, אך השאלה המרכזית לגבי שכבות ההגנה הקיימות בין העובד לבין האפשרות לביצוע פיגוע נותרת פתוחה.