ישראל מונעת מוועדת הבחירות הפלסטינית להיכנס לעזה ולירושלים
תורגם ותומצת מתוך Arab48 על ידי baba
ממשלת ישראל סירבה לאפשר לוועדת הבחירות המרכזית הפלסטינית להיכנס לרצועת עזה וירושלים כדי לפקח על ההכנות לבחירות המחוקקים, שנקבעו ל-28 בנובמבר. סירוב זה מהווה מכשול ישיר לאפשרות של עריכת הצבעה שתכלול את כל השטחים הפלסטיניים במועד המתוכנן. סגן יו"ר הרשות הפלסטינית, חוסיין א-שייח, דן בנושא עם סגנית נשיא הנציבות האירופית, קאיה קאלאס, שאישרה את נכונות האיחוד האירופי לפקח על הבחירות. הבחירות, אם יתקיימו, יהיו הראשונות מאז 2006.
הידיעה ב-6 שורות · תקציר של baba
- ישראל מונעת מוועדת הבחירות הפלסטינית להיכנס לעזה ולירושלים לקראת הבחירות ב-28 בנובמבר.
- הסירוב הישראלי מהווה מכשול משמעותי לעריכת בחירות פלסטיניות מקיפות במועדן.
- סגן יו"ר הרשות הפלסטינית דן בנושא עם בכירה באיחוד האירופי, שאישרה נכונות לפקח על הבחירות.
- הבחירות המחוקקות הפלסטיניות, אם יתקיימו, יהיו הראשונות מאז שנת 2006.
- כ-2.97 מיליון פלסטינים זכאים להצביע בבחירות.
- הבחירות הקודמות שתוכננו ל-2021 נדחו, בין היתר בשל מחלוקות על עריכתן בירושלים.
ממשלת ישראל סירבה לאפשר לוועדת הבחירות המרכזית הפלסטינית להיכנס לרצועת עזה ולירושלים כדי לפקח על ההכנות לבחירות המחוקקים, שנקבעו ל-28 בנובמבר. סירוב זה מהווה מכשול ישיר לאפשרות של עריכת הצבעה שתכלול את כל השטחים הפלסטיניים במועד המתוכנן.
גורם פלסטיני רשמי מסר לסוכנות הידיעות הפלסטינית הרשמית "וואפא" כי ישראל סירבה לאפשר לוועדה להיכנס לעזה ולירושלים. הסירוב הישראלי מגיע בזמן שהוועדה ממשיכה בהכנותיה הטכניות לעריכת הבחירות המחוקקות הראשונות מאז 2006, על רקע חששות קיימים מעיכובן בשל מכשולים ישראליים וסיבוכים פוליטיים וביטחוניים פנימיים, וכן ירידה בפופולריות של תנועת פתח.
ההחלטה הישראלית מקבלת חשיבות מיוחדת, שכן השתתפות רצועת עזה ומזרח ירושלים היא מרכיב חיוני לעריכת בחירות פלסטיניות מקיפות. הערכות פלסטיניות הזהירו בעבר כי מניעת כניסת צוותים וציוד בחירות לעזה או שיבוש ההצבעה בירושלים עלולים להקשות מאוד על ארגון הבחירות במועדן. הצעד החדש צפוי להעלות מחדש את שאלת גורל הבחירות, במיוחד לאור העובדה שהבחירות שתוכננו ל-2021 נדחו בעקבות מחלוקות הקשורות בעיקר לעריכתן בירושלים, מה שישראל מנעה.
סגן יו"ר הרשות הפלסטינית, חוסיין א-שייח, דן ביום שלישי עם סגנית נשיא הנציבות האירופית, קאיה קאלאס, בהכנות לבחירות המחוקקים, וביקש תמיכה אירופית להתמודדות עם מכשולים אפשריים ולהבטחת השתתפות פלסטינים בגדה המערבית, בירושלים וברצועת עזה. א-שייח ציטט את קאלאס שאמרה כי האיחוד האירופי מוכן לשלוח משלחת לפקח על הבחירות, והדגישה את חשיבות עריכת בחירות "אמינות, מקיפות ושקופות".
על פי צו נשיאותי, הבחירות צפויות להתקיים ב-28 בנובמבר. כ-2.97 מיליון פלסטינים זכאים להצביע, מתוכם כ-1.59 מיליון בגדה המערבית, 1.24 מיליון ברצועת עזה, וכ-140 אלף בעלי תעודות זהות ירושלמיות. הערכות פלסטיניות הצביעו בשבועות האחרונים כי העמדה הישראלית מהווה מכשול מרכזי, לצד הפילוג הפלסטיני והמחלוקות בנוגע להרכבת רשימות והשתתפות פלגים שונים. אנליסטים פלסטינים הזהירו כי ישראל עלולה לשבש את הבחירות בירושלים או בעזה, או להטיל מגבלות על תנועת פלסטינים בגדה ביום הבחירות. הם גם ציינו כי השתתפות חמאס וכוחות אסלאמיים עלולה להיתקל בהתנגדויות ישראליות ואמריקניות, בעוד שפסילתם או אי-קיום הבחירות בעזה יעלו שאלות לגבי היקף התהליך הבחירותי וייצוגיותו.
העיכוב הישראלי מגיע על רקע מהלכים פלסטיניים לסידור מחדש של מפת התחרות הפוליטית. בסוף ספטמבר, חמאס, הג'יהאד האסלאמי, והזרם בהנהגת מוחמד דחלאן, הסכימו לתמוך ב"רשימה לאומית מאוחדת", עם מאמצים לצרף אישים עצמאיים וכוחות פלסטינים נוספים. אם הבחירות יתקיימו במועדן, הן יהיו הראשונות ברמה הלאומית הפלסטינית מאז 2006, אז ניצח חמאס, לפני שהפילוג הפלסטיני העמיק ואי-אפשר מאז לקיים בחירות כלליות שיכללו את הגדה המערבית ורצועת עזה יחד. ב-2021, הוכרזו בחירות מחוקקות ונשיאותיות לראשונה מזה 15 שנה, לפני שנשיא הרשות, מחמוד עבאס, הודיע על דחייתן באפריל אותה שנה, על רקע מחלוקות שעיקרן סביב האפשרות לעריכתן בירושלים.
מוזכרים
אותו אירוע, כפי שכל מערכת דיווחה עליו בנפרד. פתחו כמה דיווחים כדי להשוות מה כל מערכת מדגישה, ומה היא משאירה בחוץ.
ערבית 2