"אין לי דרך לזייף": הרב תמיר גרנות על תפילת "מודים" אחרי נפילת בנו
תומצת מתוך Arutz Sheva על ידי baba
הרב תמיר גרנות, ששכל את בנו במלחמה, מתאר כיצד ברכת "מודים" קיבלה משמעות חדשה עבורו. הוא מתקשה להודות לאלוהים על לקיחת בנו, אך מתמקד בניסים ובחסדים שעדיין קיימים בחייו, כמו ילדיו ומשפחתו. ההתבוננות בטוב מאפשרת לו לשאת את הכאב ולבקש בתפילה: "אל תאכזב אותנו עוד".
הידיעה ב-6 שורות · תקציר של baba
- הרב תמיר גרנות ששכל את בנו במלחמה מתמודד עם משמעות ברכת "מודים".
- הוא מתקשה להודות לאלוהים על לקיחת בנו, אך מוצא אמת בתפילה דרך התבוננות בטוב.
- הרב גרנות מתמקד בילדיו, נכדיו ותלמידיו כהוכחה לניסים וחסדים בחייו.
- הוא מבצע "ספליט" במוחו בין הכאב על האובדן לבין הטוב הקיים.
- ההתבוננות בטוב מאפשרת לו לשאת את הכאב ולבקש: "אל תאכזב אותנו עוד".
- הוא מפרש את "כי מעולם קיווינו לך" כתפילה אישית נגד אכזבה עתידית.
הרב תמיר גרנות, ראש ישיבת אורות שאול, ששכל את בנו במלחמה, שיתף בהתמודדותו עם כאב האובדן והמשמעות החדשה שקיבלה עבורו ברכת "מודים" בתפילת שמונה עשרה. לדבריו, לאחר נפילת בנו, הוא מתקשה להודות לאלוהים על שלקח את בנו, אך דווקא השאלה הקשה הזו מחייבת אותו לומר את מילות התפילה מתוך אמת מוחלטת, ללא זיוף.
הרב גרנות מסביר כי הוא מתמקד במילים "על ניסיך שבכל יום עמנו" ומתבונן בילדיו, בנכדיו ובתלמידיו, כמו גם באנשים רבים שפגש, כהוכחה לניסים ולחסדים שעדיין קיימים בחייו. הוא עושה "ספליט" במוחו בין הכאב על מה שאבד לבין הטוב שעדיין קיים, דבר הממלא אותו.
למרות ההתבוננות בטוב, הכאב אינו נעלם. הרב גרנות ממשיך את ברכת "מודים" במילים "הטוב כי לא כלו רחמיך והמרחם כי לא תמו חסדיך", ומפרש את המילים החותמות, "כי מעולם קיווינו לך", כתפילה אישית: "אל תאכזב אותנו עוד". הוא מסכם כי היכולת להביט בטוב מאפשרת לו לשאת את הכאב ולהתפלל מתוכו.