גל אנטישמיות בארה"ב ובבריטניה: משפחות יהודיות עוזבות בתי ספר, מפלגה בבריטניה מכנה סיוןזם גזענות
תורגם ותומצת מתוך Vesty על ידי baba
אלפי משפחות יהודיות בניו יורק העבירו את ילדיהן מבתי ספר ציבוריים לבתי ספר יהודיים פרטיים, בעקבות עלייה באנטישמיות מאז מתקפת חמאס ב-7 באוקטובר 2023. דו"ח מצא עלייה של 2% במספר התלמידים בבתי ספר יהודיים. הורים דיווחו על אווירה עוינת בבתי ספר ציבוריים, ומורים הואשמו בהפצת תיאוריות אנטישמיות. ראש עיריית ניו יורק השיק תוכנית למאבק באנטישמיות, אך היא אינה מזכירה את ישראל. במקביל, מפלגת הירוקים בבריטניה אימצה החלטה המגדירה ציונות כגזענות וקוראת לחרם על ישראל.
הידיעה ב-6 שורות · תקציר של baba
- אלפי משפחות יהודיות בניו יורק העבירו ילדים מבתי ספר ציבוריים לפרטיים עקב אנטישמיות.
- 60% מההורים ציינו את המלחמה כסיבה להעברת ילדיהם לבתי ספר יהודיים.
- נרשמו לפחות 250 תקריות אנטישמיות או אנטי-ישראליות בבתי ספר ציבוריים בניו יורק.
- ראש עיריית ניו יורק השיק תוכנית למאבק באנטישמיות בתקציב של 29 מיליון דולר.
- מפלגת הירוקים בבריטניה הגדירה ציונות כגזענות וקראה לחרם על ישראל.
- משרד החוץ הישראלי: מפלגת הירוקים הפכה לארגון תומך טרור.
אלפי משפחות יהודיות בניו יורק הוציאו את ילדיהן מבתי ספר ציבוריים והעבירו אותם לבתי ספר יהודיים פרטיים, דתיים או חילוניים, בעקבות עלייה באנטישמיות. כך עולה מחקירה של ה"ניו יורק פוסט", שצוטטה על ידי "ynet". לפי דו"ח של ארגון "Teach Coalition" מיוני 2025-2026, נרשמה עלייה של כ-2% במספר התלמידים בבתי ספר יהודיים במדינה, המהווה כ-3,100 תלמידים. בין השנים 2022 ל-2025, הגידול עמד על 4.2%, יותר מכפול מהתקופה שקדמה לה.
מנכ"ל רשת "Prizmah", פול ברנשטיין, ציין כי 60% מההורים שבחרו לרשום את ילדיהם לבתי ספר יהודיים הודו כי לא היו עושים זאת ללא המלחמה שפרצה בעקבות מתקפת חמאס ב-7 באוקטובר 2023. הורים רבים דיווחו על אווירה עוינת ושינוי חד ביחס כלפי ישראל ויהודים במוסדות חינוך ציבוריים. דבורה אורי, אם שסיפרה ל"ניו יורק פוסט", הוציאה את בנה מבית הספר התיכון טאונסנד האריס לאחר הטבח, בשל "מספר תקריות מטרידות". לדבריה, "אחרי ה-7 באוקטובר הכל השתנה בבית הספר. הבן שלי איבד מיד חברים קרובים, הם כבר לא רצו ליצור קשר עם יהודים או לדבר איתם. הנהלת בית הספר פשוט שתקה".
המצב החריף בעקבות מספר תקריות בהן היו מעורבים מורים במערכת החינוך העירונית. מורה בברוקלין, דמיאן נווא, כתב ב-2024 בקבוצת צ'אט: "יחי ההצלה של יחיא סינוואר". נגדו מתנהל כעת הליך בירור עירוני. בנוסף, בספטמבר 2026, מורה למדעי החברה, ג'ורג' טרימ, הואשם בהפצת תיאוריות קונספירציה אנטישמיות לגבי פיגועי 11 בספטמבר. דו"ח של ארגון "United Jewish Teachers" מיולי 2026 מצא כי מאז תחילת המלחמה נרשמו לפחות 250 תקריות אנטישמיות או אנטי-ישראליות בבתי ספר ציבוריים בניו יורק.
ראש עיריית ניו יורק, זוכרן ממדני, הציג ב-29 בספטמבר את התוכנית העירונית הראשונה בארה"ב למאבק באנטישמיות, עם הגדלת תקציב היחידה למניעת פשעי שנאה מ-3 ל-29 מיליון דולר. הכספים יוקדשו לסיוע לקורבנות, הגנה על בתי כנסת ופרויקטים חינוכיים בנושא השואה. עם זאת, המסמך בן 35 עמודים אינו מזכיר את ישראל, המלחמה בעזה או הפרוטסטים נגד ישראל, ואינו מגדיר אנטישמיות. ההחלטה התקבלה לאחר שראש ממשלת ישראל, בנימין נתניהו, כינה את ממדני "ראש עיר אנטישמי" בנאום באו"ם ב-24 בספטמבר.
במקביל, בארה"ב הוגש תביעה נגד רשת "Mercy Health" באוהיו. לפי פרסומים אמריקאיים מ-27 בספטמבר, הוועדה לשוויון הזדמנויות בתעסוקה טוענת כי המנתח האורתופדי יאן וולטון פוטר ב-1 בנובמבר 2023, 25 יום לאחר מתקפת חמאס, רק משום שהיה יהודי. קולגות האשימו יהודים בסכסוכים עולמיים במשך שנים, ולאחר ה-7 באוקטובר התדירות גברה. בנוסף, קיצור זמנו של המנתח בחדר הניתוח. הרשת סירבה להגיב בפירוט.
בבריטניה, מפלגת הירוקים אימצה ב-4 באוקטובר החלטה הקובעת כי ציונות היא סוג של גזענות, ברוב של 56% מהמצביעים. המסמך קורא להקמת מדינה פלסטינית אחת על כל שטח פלסטין ההיסטורית ולהטלת סנקציות וחרם על ישראל. מנהיג המפלגה, זאק פולנסקי, לא השתתף בהצבעה וסירב להכיר בזכותה של ישראל להתקיים. שלושה קודמיו בתפקיד התנגדו להחלטה. משרד החוץ הישראלי מסר כי המפלגה "הפכה לארגון תומך טרור".
מוזכרים
אותו אירוע, כפי שכל מערכת דיווחה עליו בנפרד. פתחו כמה דיווחים כדי להשוות מה כל מערכת מדגישה, ומה היא משאירה בחוץ.
מרכז 1חרדית 1אחרים 2