מאז 1967 נהרגו 329 אסירים פלסטינים, 28% מהם בשלוש השנים האחרונות
תורגם ותומצת מתוך Arab48 על ידי baba
מאז 1967 נהרגו 329 אסירים פלסטינים, כאשר 28% מהם נהרגו בשלוש השנים האחרונות בלבד, מאז תחילת "השמדת העם" בעזה. בנוסף, נרשמו למעלה מ-26,000 מעצרים בגדה המערבית, ונעשה שימוש נרחב במעצר מנהלי. חוק עונש מוות חדש לאסירים פלסטינים אושר במרץ 2026.
הידיעה ב-5 שורות · תקציר של baba
- 28% מ-329 האסירים הפלסטינים שנהרגו מאז 1967, נהרגו בשלוש השנים האחרונות.
- למעלה מ-26,000 פלסטינים נעצרו בגדה המערבית מאז תחילת "השמדת העם".
- חוק עונש מוות לאסירים פלסטינים אושר במרץ 2026.
- כ-49% מהאסירים מוחזקים במעצר מנהלי ללא משפט.
- האשמת "הסתה" משמשת ככלי שליטה על חופש הביטוי.
שלוש שנים לאחר תחילת "השמדת העם" בעזה, תנועת האסירים הפלסטינים בבתי הכלא בישראל עוברת שינויים חסרי תקדים בהיקפם ועוצמתם. שינויים אלו אינם מנותקים מההיסטוריה, אלא מהווים המשך למדיניות שיטתית של עשורים, המיושמת על ידי מערכת בתי הכלא הישראלית. בית הכלא הפך לכלי מרכזי בפרויקט הקולוניאליסטי, שמטרתו לפגוע באסירים פלסטינים פיזית ונפשית, ולשמר את השליטה עליהם באלימות קיצונית.
בשלוש השנים האחרונות, מאז תחילת "השמדת העם", נהרגו יותר מ-100 אסירים פלסטינים, מתוכם 92 שזהותם פורסמה. גורלם של עשרות נוספים, שנספו במתקני כליאה ישראליים, עדיין לא ידוע, וישראל ממשיכה להחזיק בגופותיהם של עשרות אסירים שנהרגו. נתונים אלו מצביעים על כך שכ-28% מכלל האסירים שנהרגו מאז 1967, נהרגו בשלוש השנים האחרונות בלבד. הדבר מעיד על שינוי דרמטי ביחס לאסירים, שאינו מסתכם עוד בשלילת חירותם, אלא מכוון לקיומם עצמם, באמצעות סביבת כליאה המהווה "רצח איטי ושיטתי", הכוללת עינויים, מניעת מזון ומים, והזנחה רפואית שהופכת מחלות לגורמי מוות. בנוסף, דווח על אלימות מינית, כולל אונס, ועל תקיפות קבוצתיות באמצעות אמצעים שונים, שהובילו למקרי מוות.
מאז תחילת "השמדת העם", נרשמו יותר מ-26,000 מעצרים בגדה המערבית, כולל מזרח ירושלים. מספר זה אינו כולל אלפי מעצרים ברצועת עזה, בשל קשיי תיעוד. גלי המעצרים כללו נשים, ילדים, קשישים, חולים, עיתונאים ופעילים. יותר מ-800 נשים ו-2,000 ילדים נעצרו מאז תחילת "השמדת העם". המעצרים משפיעים לא רק על הנעצר עצמו, אלא גם על משפחתו ועל הקהילה כולה, ויוצרים אווירה של פחד ואי-יציבות.
חוק עונש מוות לאסירים פלסטינים, שאושר במרץ 2026, נתפס כשיא מסוכן במדיניות זו, ומהווה כיסוי חוקי להרג. החוק מאפשר לבתי המשפט הצבאיים להטיל עונשי מוות, והוא נתפס ככלי להשגת שליטה באמצעות אלימות קיצונית, ומשקף אפליה גזענית מובנית.
בנוסף, נעשה שימוש נרחב במעצר מנהלי, ללא משפט או האשמה, המהווה כ-49% מכלל האסירים. 3,101 אסירים מוחזקים במעצר מנהלי, ו-1,419 מסווגים כ"לוחמים בלתי חוקיים", בעיקר מעזה. שימוש זה, שהגיע לרמות חסרות תקדים, נועד להאריך את הכליאה ללא הגבלת זמן, ולפגוע בזכויותיהם הבסיסיות של העצורים.
האשמת "הסתה" הפכה לכלי שליטה נפוץ, המגביל את חופש הביטוי והתקשורת, ויוצר צנזורה עצמית בקרב הפלסטינים. המוסדות הפלסטינים פונים לקהילה הבינלאומית בדרישה לסיים את הכיבוש, לפרק את ההתנחלויות, ולפעול נגד עונש מוות, המהווה פגיעה בזכות היסוד לחיים.