המחלה של צרפת

גל מהומות אלים בבתי הספר בצרפת, שהחל לפני כשבועיים, התפשט ברחבי המדינה. התלמידים מוחים על תנאים ירודים, הכוללים צפיפות, מבנים רעועים, מחסור במורים ובעיות תחזוקה. למרות שהממשלה טוענת כי תקציב החינוך גבוה מתמיד, חקירות מצביעות על מפלגת השמאל הקיצוני "לה פרנס אינסומיז" (LFI) בראשות ז'אן-לוק מלנשון כאחראית להצתת המהומות. גורמים ביטחוניים ומודיעיניים תיארו את האירועים כ"מבצע מתוכנן" של LFI וארגוני שמאל רדיקלי, המנסים לערער את יציבות המערכת החינוכית תוך ברית עם גורמים אסלאמיסטיים. עד כה נעצרו כ-2,000 תלמידים ונפגעו למעלה מ-1,000 בתי ספר, כאשר מעשי האלימות כללו הצתות ותקיפות.

המאמר מותח ביקורת חריפה על נשיא צרפת היוצא, עמנואל מקרון, ומצביע על ירידה חדה ברמת החיים, עלייה באבטלה ובעוני, ועל גידול בחוב הלאומי במהלך כהונתו. נטען כי מקרון הפגין זלזול בשכבות החלשות, נקט בצעדים סמכותניים, ולא הצליח לבלום את תהליך האסלאמיזציה של צרפת. במקביל, האנטישמיות בצרפת גוברת, כאשר מפלגת LFI נמנעת מלגנות את חמאס ומאשימה את ישראל. גל של תקיפות אנטישמיות נמשך ללא הפסקה מאז אירועי ה-7 באוקטובר.

המאמר מנתח את המצב הפוליטי המורכב בצרפת, הכולל ירידה בפופולריות של מקרון, עלייה בתמיכה במפלגות ימין קיצוני כמו "האיחוד הלאומי" של מרין לה פן, ומשבר פוליטי מתמשך המוביל לממשלות מעבר משותקות. למרות הליכים משפטיים נגד לה פן, היא מובילה בסקרים לקראת הבחירות לנשיאות ב-2027. ניצחונה עלול להצית מהומות רחבות היקף, בשל התנגדות מצד גורמי שמאל ואסלאמיסטים. המצב הכלכלי והחברתי בצרפת מתואר כקשה, עם תחושה רווחת בקרב האזרחים כי "אורח החיים, המסורת והתרבות הצרפתית נמצאים תחת איום".

המאמר מרחיב את הדיון למגמות דומות באירופה, ומצביע על עלייה בתמיכה במפלגות ימין במדינות כמו גרמניה ובריטניה, כביטוי לתסכול מהנהגות המערב, מההאטה הכלכלית, מהאסלאמיזציה ומהגבלות על חופש הביטוי. תופעות אלו, המכונות לעיתים "פופוליזם", מתוארות כ"זעקתם של בני אדם שאינם רוצים למות".