422 אלף טונות פסולת ונזק של מיליארדים: "הערבים שורפים ואנחנו משלמים"

תושבים ביישובים שונים בישראל, בעיקר בצפון ובקו התפר, מתמודדים עם מציאות קשה של זיהום אוויר וריחות חריפים הנגרמים משריפות פסולת בלתי חוקיות. תופעה זו, המתוארת כשגרה על ידי התושבים, גורמת לתסמינים כמו סחרחורות, בחילות, חולשה וצריבה בעיניים ובגרון. בשנת 2022 לבדה, נשרפו כ-422 אלף טונות של פסולת פלסטינית מעורבת באתרי פסולת לא מוסדרים ביהודה ושומרון, כאשר כ-180 אלף טונות מתוכן גרמו לזיהום משמעותי גם מעבר לקו הירוק. הסיבות העיקריות לתופעה הן מחסור במתקני טיפול מסודרים ועלויות פינוי גבוהות, המעודדות שריפה כפתרון זול וקל.

המוקדים הבעייתיים מפוזרים במספר אזורים, ומשפיעים על יישובים כמו חריש (שסובלת משריפות בברטעה), זכרון יעקב (מעשן מפוריידיס), נוף הגליל (מנצרת), וכן אזורים במרכז כמו נעלין המשפיעה על מודיעין והסביבה, ודרום הר חברון, שם נשרפת גם פסולת אלקטרונית. שריפה זו משחררת לאוויר חלקיקים רעילים, דיוקסינים וחומרים מסוכנים אחרים, העלולים לגרום למחלות נשימה, לב, פגיעות הורמונליות ואף לסרטן.

בין השנים 2017 ל-2022 התקבלו למעלה מ-50 אלף תלונות של ישראלים על זיהום אוויר וריחות משריפות פסולת ביהודה ושומרון, כאשר חלק ניכר מהן דיווחו על קשיי נשימה. בשנת 2025, מובילה מודיעין-מכבים-רעות במספר הדיווחים למוקד "אזרחים למען אוויר נקי". הטיפול בבעיה מורכב בשל חלוקת הסמכויות בין גורמים ישראליים (המשרד להגנת הסביבה, משטרה, רשויות מקומיות) לבין גורמים ביהודה ושומרון (המנהל האזרחי, מערכת הביטחון). מבקר המדינה כבר הצביע על חוסר התיאום כגורם מרכזי לקושי בטיפול.

השרה להגנת הסביבה, עידית סילמן, הציגה תוכנית לחיזוק האכיפה, טיפול באתרי הפסולת והקמת תשתיות לטיפול ומיחזור ביהודה ושומרון, אך הצלחתה תלויה בתקציבים, בכוח אדם ושיתוף פעולה. המדינה מתכננת להקים מתקני מיון, הטמנה, מעבר ומתקנים להפקת אנרגיה מפסולת. בנוסף, הורחבו כלי האכיפה, ואף ניתנה אפשרות להחרים משאיות וציוד המשמשים לשריפת פסולת. מבקר המדינה העריך את הנזק המצטבר לבריאות, לסביבה, לכלכלה ולחקלאות בכ-9.1 מיליארד שקל עד סוף העשור.