"שיבינו מה איבדנו": הוריה של מאיה פודר, שנרצחה בנובה, במאבק נגד ההשכחה
הידיעה ב-6 שורות · תקציר של baba
- אילה פודר הקימה את מיזם "רעים לדרך" להנצחת קורבנות מסיבת הנובה.
- המיזם נועד לעצב את הזיכרון הלאומי של אירועי ה-7 באוקטובר.
- פודר נאבקת נגד השכחה וקוראת לחשיפת האמת על הטבח.
- היא הדגישה את חשיבות הסיפורים האישיים של הנרצחים.
- פודר נאבקת גם נגד פינוי המיגוניות שנותרו באתר.
- היא קוראת לוועדת חקירה שתחשוף את האחראים ותמנע הישנות מקרים דומים.
אילה פודר, אם שכולה שבתה מאיה נרצחה במסיבת הנובה, הקימה את מיזם "רעים לדרך" במטרה להילחם בהשכחה ולספר את סיפורם של הנרצחים באירועי ה-7 באוקטובר. פודר, שגרה בזיכרון יעקב, הגיעה למתחם הנובה זמן קצר לאחר הטבח, שם שמעה מדריך מתאר את הצעירים כ"שיכורים ומסוממים", מה שהצית בה את הרצון להציג את הסיפור האמיתי.
המיזם, שמתמקד בסיפורים האישיים של הנרצחים במסיבות הנובה, פסיידאק ומאשרום, וכן בצוות שהכין את פסטיבל מידברן, נועד לעצב את הזיכרון הלאומי של 7 באוקטובר. לפי עמותת קהילת שבט הנובה, 414 אנשים נרצחו וכ-3,500 נפצעו באירועים אלו. פודר הדגישה כי "לספר את הסיפור זה לא להדריך; זה לתת עדות".
המיזם התרחב במהירות, ובעזרת משרד התיירות גובשה הכשרה למורי דרך ולהורים שכולים. פודר עצמה הדריכה למעלה ממאה סיורים, והיא מעורבת גם בפיתוח מרחב ההנצחה באתר. היא מדגישה כי הסיורים מיועדים לקהל מגוון, ולא רק לצעירים, וכי היא מתמקדת בסיפור החיים של מאיה ושל שאר הנרצחים, ולא בהיבטים פוליטיים.
שלוש שנים לאחר הטבח, פודר מתארת את חייה כשני עולמות מקבילים, כאשר הזיכרון והתפיסה הכרונולוגית נפגעו. היא מציינת כי האבל גדל עם הזמן, והחיים ממשיכים עבור אחרים, בעוד שמאיה נותרה בת 25. גם חייה המקצועיים והמשפחתיים השתנו באופן דרמטי, כאשר היא ואביה, בעלה, יצאו לפנסיה, והארוחות המשפחתיות הצטמצמו.
פודר מביעה כעס על המערכות שאמורות היו להגן על בתה, ועל כישלונן למנוע את הטבח. היא קוראת לוועדת חקירה שתחשוף את האמת ותעניש את האחראים, וכן נאבקת נגד פינוי המיגוניות לאורך כביש 232, שכן היא רואה בהן עדות חשובה לאירועים. פודר חוששת מהסתרה ושיכתוב של ההיסטוריה, ומדגישה את החשיבות של התמודדות עם טעויות העבר למען עתיד טוב יותר.
מוזכרים
לא אותו אירוע: ידיעות אחרות שחולקות עם הידיעה הזו אנשים, מקומות או נושא. רקע, תגובות והמשכים.