השנאה בוערת בקרבם

הקולג' המלכותי לסיעוד (RCN) בבריטניה, המייצג מאות אלפי אנשי סיעוד, החליט להצטרף לתנועת ה-BDS ולהחרים את חברת התרופות הישראלית 'טבע'. ההחלטה מעוררת תמיהה, שכן היא פוגעת בעצמה, שכן 'טבע' מייצרת תרופות מצילות חיים. הכותב טוען כי החלטה זו מאמצת היגיון איסלאמיסטי, לפיו הפגיעה בישראל חשובה יותר מהפגיעה העצמית, בדומה להיגיון שעמד מאחורי מתקפת ה-7 באוקטובר.

במקביל, מפלגת הירוקים בבריטניה אישרה הצעת החלטה לפיה "ציונות היא גזענות", והביעה התנגדות לפתרון שתי המדינות, תוך אימוץ פתרון של מדינה אחת. הכותב תמה על שנאתם העמוקה של הירוקים לקיומה של ישראל, ומזכיר את הצהרת בלפור ואת זכות ההגדרה העצמית כבסיס לרעיון הציוני. הוא מאשים את מפלגת הירוקים באימוץ "אימפריאליזם איסלאמיסטי" שאינו שואף למדינה פלסטינית אלא להפיכת העולם לחלק מח'ליפות איסלאמיסטית.

הכותב מותח ביקורת חריפה על ההחלטות הללו, וטוען כי הן מבטאות "שנאה בוערת" ו"טירוף" בקרב גורמים בבריטניה. הוא מצביע על כך שאין דוגמאות למדינות דמוקרטיות בעולם הערבי, וכי קשה למצוא בו שלום בין אוכלוסיות שונות. הוא מזכיר כי בעבר, שרה בממשלת בריטניה, קלר שורט, האשימה את ישראל בהתחממות הגלובלית.

הכותב רואה בהחלטות אלו סימפטומים לשינוי עמוק בבריטניה, שאינו רק שנאת ישראל אלא "שנאת המערב" ו"שנאה עצמית", המונעת, לטענתו, גם על ידי "בחישה קטארית". הוא מציין כי סקרים מראים אהדה גוברת לסין בבריטניה על חשבון ארה"ב, ומזכיר כי סין היא ספקית החמצן של איראן. הוא מצטט את שר החוץ הבריטי, אד מיליבנד, שאמר כי "המפגינים נגד ישראל צודקים", ומצביע על כך שארה"ב מתקשה לסמוך על בריטניה, כפי שמעידה פינוי מפציצים מבסיס פיירבורד. הוא משער כי גורמים בריטיים נמצאים בצד של חמאס ואיראן יותר מאשר בצד של ישראל וארה"ב.

הכותב מסכם כי שנאה היא מחלה מדבקת הפוגעת בשונאים ובשנואים כאחד, ומזהיר מפני התרפסות מול "נאצים של היום" הקוראים להשמדת יהודים. הוא מקווה שההתפכחות תגיע לפני החורבן, הן למען ישראל והן למען בריטניה.