הילדים נולדו בפונדקאות, האימוץ בוטל: "המטרה אינה מקדשת כל אמצעי"

בית המשפט העליון קיבל את ערעור היועצת המשפטית לממשלה וביטל צווי אימוץ שניתנו לזוג גברים עבור שני ילדים שנולדו בפונדקאות בצפון קפריסין. השופטת דפנה ברק-ארז קבעה כי תצהירי הוויתור עליהם חתמו הנשים שילדו את הילדים אינם יכולים להחליף את ההסכמה לאימוץ הנדרשת על פי החוק, במיוחד לאור אזהרת משרד החוץ מפני הליכי פונדקאות בצפון קפריסין.

בני הזוג, שהחלו בהליך בשנת 2021, הביאו לעולם בן ובת באמצעות שתי פונדקאיות זרות. לאחר הלידה, נרשם בכל תעודת לידה האב הגנטי לצד האישה שילדה, אך לא בוצע הליך פורמלי לניתוק הקשר המשפטי בין האם היולדת לילד. כתוצאה מכך, בן הזוג שאינו האב הגנטי לא יכול היה לקבל צו הורות פסיקתי, והדרך היחידה להסדרת מעמדם ההורי הייתה אימוץ הדדי.

שבועות ספורים לאחר הלידה, חתמו הנשים על "תצהירי ויתור זכויות" בפני נציג קונסולרי ישראלי, בהם הצהירו על ויתור מלא על זכויותיהן ההוריות. בית המשפט לענייני משפחה ובית המשפט המחוזי קיבלו את בקשת האימוץ, אך היועצת המשפטית לממשלה ערערה לעליון בטענה כי תצהירים אלו אינם עומדים בדרישות החוק להסכמה מדעת, שכן הנשים לא קיבלו מידע מלא על משמעות האימוץ וזכויותיהן.

השופטת ברק-ארז קיבלה את עמדת המדינה וקבעה כי תצהירי הוויתור חסרים מידע חיוני הנדרש על פי חוק האימוץ, כגון זכות הילד לקבל מידע על הוריו, והאפשרות לחזור מההסכמה. היא הדגישה כי הסכמה לאימוץ היא "הרת גורל" וחייבת להיות חופשית, שקולה ואמיתית. בנוסף, עלתה חשש כבד לניצול הנשים, שכן ההסכמים נחתמו לאחר קליטת העוברים ברחמן, והיו כרוכים בסנקציות כלכליות והגבלות שונות.

העליון דחה את הטענה כי חלוף הזמן מצדיק ויתור על הדרישות, וקבע כי בני הזוג יידרשו לעשות "מאמצים כנים" לאתר את הנשים כדי להשלים את הליך האימוץ. אם לא יצליחו, תיבחן אפשרות אחרת בחוק. השופטים סולברג ורונן הצטרפו לפסק הדין, כאשר סולברג הוסיף ביקורת חריפה על התנהלות בני הזוג וחשש לניצול הנשים, ורונן ציינה את התלבטותה בשל טובת הילדים.