משרד האוצר הישראלי מכין תוכנית מיסוי להתמודדות עם מהפכת הבינה המלאכותית

משרד האוצר הישראלי נערך לירידה צפויה בהכנסות ממסים בעידן הבינה המלאכותית (AI) ובוחן העלאת מיסים על הון. בין הצעדים הנדונים: מס על קרקעות לא מפותחות, העלאת מס על מוצרי יוקרה, והחלת מע"מ על שירותים דיגיטליים הניתנים על ידי גורמים זרים לצרכנים פרטיים בישראל (״מס נטפליקס״).

בנוסף, נשקלת הטלת היטלים ומסים על משאבים מוגבלים הנחוצים לתעשייה, כגון אנרגיה וקרקע למרכזי נתונים. המשרד גם שוקל להמשיך לעודד חלוקת רווחים "נעולים" של חברות.

ביולי האחרון, משרד האוצר פתח בקול קורא להצעות בנוגע למדיניות מיסוי בעידן ה-AI. המסקנות הביניים של צוות העבודה, בראשות הכלכלן הראשי ד"ר שמואל אברמסון, צפויות להיות מוגשות לממשלה הבאה.

הדוח מציין כי מהפכות טכנולוגיות בעבר הגבירו את התפוקה ולא גרמו לאבטלה המונית, אך לגבי השפעות ה-AI קיימת אי-ודאות עמוקה. חשש מרכזי הוא הפער בין אובדן מקומות עבודה קיימים ליצירת מקומות עבודה חדשים. תרחיש אופטימי צופה עליית תפוקה ללא זעזועים משמעותיים בשוק העבודה, בעוד תרחיש פסימי צופה אבטלה מבנית וריכוז הון בידי מעטים.

גם השאלה האם החלפת עובדים במכונות תוביל לצמיחה כלכלית כוללת או להתפשטות "טכנולוגיות בינוניות" נותרה פתוחה. רוב המגיבים צופים החמרה באי-שוויון, שכן היתרונות מהצמיחה יתרכזו בידי עובדים מיומנים ובעלי שכר גבוה. אי-שוויון עלול להחריף גם בין מדינות, כאשר תאגידים השולטים ב-AI מרוכזים בעיקר בארה"ב ובסין, וישראל תצטרך למצוא את מקומה בשרשרת הערך.

הדוח מעריך שבטווח הקצר והבינוני צפויה ירידה בחלקו של כוח העבודה בתוצר, ובהתאם לכך, שחיקת בסיס המס, שכן עבודה ממוסה בישראל גבוה יותר מהון. משרד האוצר חושש גם מתשלום עבור שירותים מחו"ל שיחליף שכר עבודה מקומי, ומירידה ברווחים המיוחסים למרכזי פיתוח בינלאומיים בישראל עקב צמצום כוח אדם במחקר ופיתוח.

עם זאת, המשרד ממליץ שלא להטיל על חברות מיסים גבוהים מהרמה הגלובלית המקובלת, ולבטל מס על רובוטים, סוכני AI וכוח מחשוב. הוקמה קבוצה נוספת שתפקידה להתאים את מערכת המס כך שתעודד רישום חברות וקניין רוחני בישראל, למניעת הוצאת הכנסות מחוץ למדינה.