יותר חרדה, אבל גם יותר תקווה: מה קורה לנפש הישראלית במשבר?
הידיעה ב-5 שורות · תקציר של baba
- רמת החרדה והתקווה היו גבוהות יותר במלחמת חרבות ברזל לעומת מגפת הקורונה.
- המחקר השווה התמודדות נפשית של ישראלים בין תקופת הקורונה למלחמת חרבות ברזל.
- הודגש הצורך להתאים מענים לבריאות הנפש לאופי המשבר.
- תקווה נמצאה קשורה לרמות נמוכות יותר של מצוקה נפשית.
- משאבים אישיים כמו תקווה ויכולת התמודדות חשובים במצבי משבר.
מחקר חדש מאוניברסיטת בן-גוריון השווה את ההתמודדות הנפשית של ישראלים בתקופת מגפת הקורונה לעומת תקופת מלחמת חרבות ברזל.
המחקר, שכלל 1,025 ישראלים יהודים בוגרים, מצא כי רמת החרדה הייתה גבוהה משמעותית במהלך המלחמה, אך גם רמת התקווה הייתה גבוהה יותר בהשוואה לתקופת הקורונה. החוקרות, פרופסור תהילה קלעג'י, פרופסור אורנה בראון לבינסון ופרופסור שרה אבו-כף, בחנו תסמיני חרדה, דיכאון, מצוקות נפשיות ותלונות גופניות על רקע נפשי, לצד משאבי התמודדות כמו תקווה, תחושת קוהרנטיות וחוסן קהילתי.
הממצאים מדגישים את הצורך להתאים את המענה לבריאות הנפש לאופי המשבר, שכן משבר בריאותי ומלחמה עשויים לייצר דפוסים שונים של חרדה ואי-ודאות. החוקרות קוראות לפתח התערבויות שמטרתן לחזק תחושת קוהרנטיות ותקווה, ליצור מענים מותאמים לצעירים ולנשים, ולשלב בין תמיכה נפשית אישית לקהילתית.
עוד נמצא כי תקווה קשורה באופן משמעותי לרמות נמוכות יותר של מצוקה נפשית. לעומת זאת, הקשר בין חוסן קהילתי למצוקה אישית היה חלש או בינוני, ולא נמצא כמנבא עצמאי משמעותי של המצוקה. הממצאים מצביעים על חשיבותם של משאבים אישיים, כמו היכולת להבין את המציאות, להרגיש מסוגלות להתמודד עמה ולשמור על תקווה.
מוזכרים
לא אותו אירוע: ידיעות אחרות שחולקות עם הידיעה הזו אנשים, מקומות או נושא. רקע, תגובות והמשכים.
