"סינוואר רצה להחזיק בחטופים לשנים": מאחורי הקלעים של המו"מ

ברט מקגורק, שנטל חלק מרכזי בדיונים הרגישים במהלך מלחמת חרבות ברזל, חשף בראיון כי דרישות חמאס לאורך המגעים היו עקביות וקיצוניות. לדבריו, חמאס דרש את שחרור כל האסירים הפלסטינים, את המשך שלטונו, וחזרה מלאה למצב שהיה קיים לפני ה-7 באוקטובר. מקגורק הסביר כי מנהיג חמאס, יחיא סינוואר, האמין שהמלחמה תסתיים והחטופים יוחזקו בידי הארגון לשנים ארוכות, בדומה למקרה של גלעד שליט.

מקגורק סיפר כי בעסקת נובמבר 2023, חמאס סירב במכוון לשחרר את הנשים הצעירות שנותרו, בניסיון לשמור על הפסקת האש, הצעה שישראל דחתה כגזר דין מוות עבורן. נקודת המפנה באסטרטגיה האמריקנית, לפי מקגורק, התרחשה בסוף אוגוסט 2024 עם גילוי גופותיהם של שישה חטופים שנרצחו במנהרה ברפיח. בעקבות כך, ולאחר שקיבל עדכון מראש ה-CIA, ביל ברנס, הכריז מקגורק כי לא תושג עסקת חטופים כל עוד סינוואר חי.

מקגורק מתח ביקורת על הלחץ הפומבי שהפעיל הממשל האמריקני נגד ישראל בנוגע לפעולה ברפיח באביב 2024, וציין כי הדבר שירת את סינוואר וחיזק את עמדותיו, מתוך מחשבה על קרע בין וושינגטון לישראל. הוא הוסיף כי הרעיון שקיצוץ הסיוע הצבאי יעצור את הלחימה אינו מבוסס, שכן לישראל תעשיית נשק מפותחת והיא הייתה ממשיכה להילחם.

התפנית המשמעותית התרחשה בינואר 2025, לאחר חיסול סינוואר ופגיעה בחיזבאללה. בשלב זה, שיתפו פעולה ממשל ביידן היוצא וצוות המעבר של הנשיא הנכנס דונלד טראמפ. מקגורק חבר לסטיב ויטקוף, שליחו המיועד של טראמפ, ליצירת חזית אחידה מול קטאר והצדדים המעורבים. טראמפ הציב דדליין מחמיר: אם החטופים לא ישוחררו עד יום השבעתו, תהיה לכך השלכה קשה. מקגורק שיבח את טראמפ וויטקוף, ומסר כי ישראל לא תאפשר שוב איומים על גבולותיה, וכל ראש ממשלה ישראלי יפעל צבאית להגנת עמו.