إيلان بابيه: إسرائيل על סף קריסה, ומה הלאה?
תורגם ותומצת מתוך Arab48 על ידי baba
הידיעה ב-6 שורות · תקציר של baba
- אילן פפה טוען בספרו כי קריסת ישראל היא תהליך אובייקטיבי שכבר החל.
- הספר מזהה סדקים עמוקים בחברה הישראלית, בעיקר בין ליברלים לתיאוקרטים.
- פפה מציע "מהפכה זעירה" לפלסטינים לסיים את הקולוניאליזם ולהביא לדו-קיום.
- הוא קורא לצדק מעברי ופיוסי, הכולל הכרה, אחריות וקבלה.
- הספר מציע גם "ערביזציה" של המאחזים וחידוש קשרים עם המזרח הערבי.
- פפה רואה בפלסטינים את הנפגעים העיקריים מהפרויקט הציוני.
הסופר והפעיל נגד הציונות, אילן פפה, טוען בספרו החדש "ישראל על סף קריסה" כי קריסתה של ישראל אינה אופציה פוליטית אלא תהליך אובייקטיבי שכבר החל. הספר, שראה אור לאחרונה בתרגום לעברית, מתאר את סוף המשטר הציוני-התיישבותי בישראל, ומציע הכנה משותפת לישראלים ולפלסטינים לשלב שאחרי ישראל. פפה מסביר כי התמוטטות זו נובעת מגורמים שונים, ביניהם דעיכת תהליך השלום האמריקאי מאז 1967, התחזקות הציונות הדתית והרצון שלה לספח את הגדה המערבית ועזה, והפיכת הסכסוך למלחמה ב"טרור אסלאמי".
פפה מזהה סדקים עמוקים בחברה הישראלית, ובראשם הקרע בין הליברלים לתיאוקרטים היהודים על זהותה של מדינת ישראל. הוא מתאר את "יהודה", הישות האידיאולוגית שנולדה מההתנחלויות בגדה, כגרסה תיאוקרטית המתנגשת עם ישראל הציונית הליברלית. לטענתו, האלימות של "יהודה" מופנית כעת בעיקר נגד הפלסטינים, אך הפצצה המתקתקת האמיתית היא יחסה של "יהודה" ליהודים החילונים. סדקים נוספים כוללים את בידודה הגובר של ישראל בזירה הבינלאומית, שינוי עמדת יהודי ארה"ב כלפי ישראל, קיפאון כלכלי, ומשברים במערכת הביטחון.
בנוסף, פפה מציע בספרו "מה לעשות?" - "מהפכה זעירה" המיועדת בעיקר לפלסטינים, במטרה לסיים את הקולוניאליזם ולהביא לדו-קיום. הוא קורא לפלסטינים לארגן מחדש את עצמם, לתקן את אש"ף או להקים גוף חדש, ולהתכונן למעבר המבוסס על צדק מעברי ופיוסי. הצדק המעברי יכלול טיפול משפטי בהפרות זכויות אדם, בעוד הצדק הפיוסי יתבסס על הכרת הפושעים בפשעיהם וחקירת הקורבנות. עקרונותיו המרכזיים הם הכרה, אחריות וקבלה.
פפה מציע להתייחס למאחזים בגדה כחלק מ"צדק מעברי בהקשר עירוני", ולאפשר את המשך קיומם תחת הגדרה מחדש שתסיר מהם את האופי הקולוניאלי. הוא קורא ל"ערביזציה" של המאחזים. בנוסף, הוא מדגיש את הצורך בחידוש הקשר הפיזי של פלסטין עם המזרח הערבי-אסלאמי, באמצעות פיתוח תשתיות תחבורה ותרבות, וליצור מודל פוליטי של אזרחות כפולה. הוא גם מציע לעצב מחדש את הזהות הקולקטיבית היהודית, הן מחוץ לישראל והן בתוכה, תוך ניתוקה מהציונות.
לסיכום, פפה רואה בפלסטינים את הנפגעים העיקריים מהפרויקט הציוני, ואת אלו שהכי זקוקים ומוכנים לשלב שאחריו, וזאת בהיעדר שותף ישראלי-יהודי לפרויקט שלו. הוא מסיים באמירה כי למרות שהרעיונות עשויים להיראות אוטופיים, חשיבות ספרו טמונה באמונתו כי הפרויקט הציוני הגיע למבוי סתום, וכי ניתן ליצור עתיד של צדק לשני העמים בארץ ישראל.
מוזכרים