"לירי חזרה מהשבי עם רצון עז לטרוף את החיים"

לירי אלבג, ששוחררה משבי חמאס לפני כשנה ותשעה חודשים, משתפת בתהליך ההתמודדות עם הטראומה והשפעתה על חייה. אמה, שירה, מתארת את הזהירות והרגישות סביב לירי, ומציינת כי המשפחה "הולכת על ביצים" כדי לא להכביד עליה. לירי עצמה מתארת את חייה כ"רכבת הרים", עם תקופות של אופוריה ולאחר מכן התמודדות עם ההבנה של מה שעברה. היא מציינת כי חסרונה של היכולת לבטא רגשות בשבי, כמו חיבוק ובכי, הוביל לאפתיה. כיום, לירי נעזרת בטיפול פסיכולוגי ובקשר עם חברותיה שחוו את השבי, וכן במשפחתה. היא מתארת את הקושי של אמה להתרגל לקצב החיים המהיר שלה מאז השחרור, ומציינת כי היא חזרה עם "רצון עז לטרוף את החיים".

לירי, בת 21, חזרה מהשבי עם תחושה שהתבגרה באופן מיידי, ומרגישה כבת 25, מה שמוביל אותה לחשוב על עתידה ולהגשים חלומות. היא שירתה כתצפיתנית במוצב נחל עוז ונחטפה ב-7 באוקטובר. במהלך 477 ימי השבי, היא עברה 22 מקומות מסתור, חלקם במנהרות תת-קרקעיות, בתנאים קשים של מחסור במזון ומים. היא שיתפה ברגעי פחד מוות, אך גם בצורך לשרוד. לאחר שחרורה, לירי התגייסה מחדש לצה"ל לתפקיד מסווג, וסיימה את שירותה במאי האחרון. היא הכירה את בן זוגה, תום סקלובין, חצי שנה לאחר שחרורה, והוא מהווה עבורה תמיכה משמעותית שאינו משווה אותה לעברה.

הקשר עם בן זוגה, תום, מתואר כבריא ותומך, שכן הוא הכיר אותה לאחר השבי ולא משווה אותה למי שהייתה בעבר. הם מתכננים לעבור לגור יחד בקרוב, למרות התנגדותה הראשונית של אמה. לירי מכחישה את היותה "סלב", למרות הפופולריות שלה ברשתות החברתיות, ומדגישה את רצונה לשמור על פרטיותה. היא מתקשה לצפות בטלוויזיה ומוצאת נחמה בחיק משפחתה. הקשר עם אחיה ואחותה התחזק מאוד מאז השבי, והם פתוחים יותר לשתף בבעיותיהם. לירי חולקת חלום להקים משפחה גדולה, ורואה בכך "נקמה מתוקה" על מה שעברה.