"לסאפיינס היתה תרבות רעה, הבטיחו הבטחות ללקוחות ולא קיימו אותן"

מייק אטלינג, יו"ר סאפיינס ושותף בקרן ההשקעות אדוונט, חושף בריאיון בלעדי לכלכליסט את הבעיות התרבותיות והניהוליות שאפיינו את חברת התוכנה לפני רכישתה על ידי הקרן בדצמבר האחרון תמורת 2.5 מיליארד דולר. לדבריו, החברה סבלה מ"תרבות רעה של לא לעמוד בהבטחות" ללקוחות, תופעה שחדרה לכל שרשרת הניהול, כולל המנכ"ל. אטלינג, שהוביל בעבר מהפכים בחברות אחרות של אדוונט, החל מיד לאחר השלמת הרכישה בשינוי מבני אגרסיבי שכלל החלפת רוב ההנהלה הבכירה, שרובה ככולה הייתה ישראלית, ופיטורים של כ-800 עובדים, שהותירו את החברה עם 5,000 עובדים. הניהול הועבר ללונדון, שם יושבים אטלינג והמנכ"ל המיועד פול ווילר.

אטלינג ציין כי למרות שהמוצר של סאפיינס נחשב טוב ביחס למתחרים, המבנה הארגוני והניהול הלקוי עיכבו את התפתחותה. הקרן בחנה אפשרות לשנות את שם המותג, אך החליטה לשמר אותו בשל ערכו והזיהוי שלו עם ניסיון בתעשיית הביטוח. השינויים שבוצעו כוללים מעבר ממודל של יחידות עסקיות למודל ניהול גלובלי, תוך ניצול טוב יותר של הפעילות בהודו והתמקדות בבניית מערך ניהול סביב הלקוח. בנוסף, החברה החלה לשלב טכנולוגיות AI בעבודה היומיומית של העובדים, מתוך הבנה שזה ישנה את הדינמיקה של כוח האדם וידרוש התמקדות בלמידה ופיתוח. הפעילות בישראל תישאר מרכז טכנולוגי ומוצר מרכזי, אך אופי התפקידים ישתנה לכיוון טכנולוגי יותר.

החברה מתכננת לסגור או למכור מוצרים שאינם תומכים באסטרטגיה החדשה, המתמקדת בתוכנות לביטוחי חיים, פנסיה, ביטוחי משנה וביטוחי רכוש. אטלינג מעריך כי שילוב ה-AI, ובפרט פלטפורמת ה-Sapiens Brain החדשה, יאיץ את הגעת החברה להכנסות של מיליארד דולר כשנתיים מוקדם מהצפי המקורי, כלומר עד 2029. הוא אינו חושש מהשפעת ה-AI על עולם התוכנה, אלא רואה בה הזדמנות לנצל את הניסיון של 40 השנים של החברה בתחום הביטוח, תחום שבו מודלים גנריים של AI מתקשים. היעד הוא להפוך את סאפיינס לחברה בשווי של 10 מיליארד דולר, עם אפשרות לחזור להיות חברה ציבורית או להימכר למשקיע אסטרטגי.