תושבי עזה שנעקרו: בין אובדן משפחות לתקווה לחזור

עומר אל-חסיינה, בן 65, הוא אחד מתוך יותר מ-100,000 פלסטינים שנאלצו לעזוב את רצועת עזה מאז תחילת המלחמה, ועדיין אינם יכולים לשוב לבתיהם. אל-חסיינה עבר למצרים לאחר שרוב בני משפחתו נהרגו בתקיפה ישראלית. הוא ממתין כעת לחזרה לרצועה, שבה, לדבריו, חסרים ביטחון, יציבות ותשתיות לשיקום. "זה לא יישכח", אמר אל-חסיינה על אובדן משפחתו, והוסיף כי הוא "ממתין לרגע שבו עזה תתייצב, ואחזור למולדתי להיות אזרח מועיל".

על פי הרשויות הפלסטיניות, 308 מבני משפחתו של אל-חסיינה נהרגו ב-22 בנובמבר 2023 בהתקפות ישראליות על מבני מגורים בעיר עזה. בין ההרוגים היו אשתו, ארבעה מילדיהם וארבעה נכדים. בנו הבכור, מוחמד, מתגורר כעת בקהיר עם ארבעת ילדיו, כמו גם אלמנתו של אחד מבניו וילדתה. בת נוספת טופלה בטורקיה עם בעלה וילדיהם, בעוד בת אחרת נותרה בעזה עם חמשת ילדיה, למרות שבעלה נהרג באותה תקיפה.

אל-חסיינה, שבעבר ניהל עסק לציוד כיבוי אש בעזה, מוכר חלק מהסחורה ששרדה כדי לממן את שהותו במצרים, שם נישא מחדש. הוא צפה בסרטון של קרובי משפחתו קוברים 112 מבני משפחתו, כולל אשתו וילדיו, לאחר שהוצאו מהריסות. עשרות גופות נוספות עדיין קבורות תחת ההריסות.

למרות שחלק מהפוליטיקאים הישראלים קראו לעודד את עזיבת תושבי עזה ולמנוע את חזרתם, כ-7,000 איש כבר חזרו לרצועה. אל-חסיינה מאמין שמצרים תמנע הגירה המונית של פלסטינים מעזה, אך הוא מודה שחזרה המונית אינה סבירה בטווח הקרוב עד שיתבהר עתיד הרצועה. "אם עזה תחזור, יהיה הסכם בינלאומי, מצב יציב, והשיקום יתחיל, למה שאתמהמה? לא אתמהמה, אבנה ואחזור לבנות... לא נייאש", אמר.

כמעט שנה לאחר הסכם הפסקת האש, שנועד להוביל לשיקום ולמסלול מדיני, כוחות ישראליים עדיין שולטים ביותר מ-60% מעזה ומפציצים באופן תדיר. רוב שטחי הרצועה סובלים מהרס תשתיתי נרחב, מחסור במשאבים חיוניים, ותושבים רבים חיים במקלטים זמניים ונעזרים בסיוע הומניטרי, שלפי סוכנויות סיוע אינו מספיק. אין סימנים לשיקום באופק.