תאוריית הקונספירציה סביב ניסיון הפיגוע בטיסת פליי דובאי: מה באמת קרה?

כשעה לאחר ניסיון הפיגוע בטיסת פליי דובאי מדובאי לתל אביב ב-30 בספטמבר 2026, החלו להופיע ברשתות החברתיות תיאוריות קונספירציה שטוענות כי ישראל ביצעה את הפיגוע בעצמה. תיאוריות אלו כללו טענות על "הזהרה" שניתנה לכאורה על ידי ראש הממשלה נתניהו, על סוכנים ישראלים שהוחדרו למטוס, ועל משמעות סודית של מספר הטיסה. לפי מחקר של התנועה למאבק באנטישמיות (CAM), ב-12 השעות הראשונות לאחר האירוע פורסמו 2,963 פוסטים ברשת X שקישרו את האירוע לישראל, למוסד, לנתניהו, לציונים או ליהודים. פוסט של בלוגר אמריקאי קיצוני, ג'קסון הינקל, שנודע בהפצת תיאוריות קונספירציה, זכה ליותר מ-2.4 מיליון צפיות וטען כי מדובר במבצע מבוים. מטרות שונות יוחסו לישראל, בהן חיזוק מעמדו של נתניהו לקראת בחירות, יצירת הצדקה לפעולה נגד איראן, או הצגת ישראל כקורבן טרור.

בתחילה, היה פער בין הדיווחים הדרמטיים מישראל לבין הניסוחים הזהירים של חברת התעופה פליי דובאי. החברה אישרה רק "תקרית" ונחיתה בטוחה בטאבוק שבסעודיה, ובהמשך דיווחה על עימות בתא הטייס. אולם, עדויות ממקורות בלתי תלויים, כולל נתוני מעקב טיסה שהראו צלילה חדה, עדויות נוסעים ואימות של רויטרס לסרטון של הטייסים הפצועים, אישרו את האירוע. התובע הכללי של איחוד האמירויות הודיע ב-3 באוקטובר 2026 כי הטייס המשנה ניסה לבצע פיגוע טרור, תקף את הקפטן בגרזן חירום וניסה להשתלט על המטוס. חקירת המניעים והקשרים של החשוד נמשכת, אך גרסת ה"בימוי הישראלי" נשללת על ידי עדויות עצמאיות רבות.

תיאוריות הקונספירציה התבססו על הצהרה של נתניהו מ-29 בספטמבר 2026, בה דיבר על "סימנים" להכנות למתקפות עוינות לפני הבחירות. למחרת אירע ניסיון הפיגוע. נתניהו הבהיר מאוחר יותר כי לישראל לא היו מודיעין מקדים על התקיפה המתוכננת למטוס. גם יושב ראש האופוזיציה יאיר לפיד, שקיבל עדכון ביטחוני בלילה שלפני האירוע, אישר שלא הוזכרה כל איום על מטוס. מספר הטיסה FZ1073 פורש גם הוא כ"ראיה", כאשר נטען כי הוא מייצג את ה-7 באוקטובר, שלוש שנים לאחר מתקפת חמאס. אולם, בדיקה של נתוני טיסות הראתה שמספר זה שימש במסלול דובאי-תל אביב גם בחודשים קודמים, ולא נקבע במיוחד לאירוע.

טענה נוספת נגעה להיעדר מסכות חמצן שנפלו במהלך הצלילה החדה של המטוס, שירד מכ-34,000 רגל לכ-16,600 רגל תוך דקה וחצי. מסכות חמצן מופעלות עקב ירידת לחץ בתא הנוסעים, לא עקב מהירות הצניחה. במטוס בואינג 737, אספקת החמצן האוטומטית מופעלת בגובה של כ-14,000 רגל, וכל עוד תא הנוסעים אטום, ירידה חדה אינה מחייבת הפעלת מסכות. נתוני לחץ לא פורסמו. גם כוס מים שלא נשפכה משולחן מתקפל פורשה כהוכחה, אך לא ידוע מתי צולם הסרטון ביחס לצניחה החדה, וצניחה מהירה אינה בהכרח נפילה חופשית.

בנוסף, שני סרטונים שהופצו הראו אי-התאמה: אחד הציג נוסעים מטיסת פליי דובאי, והשני הראה ישראלים רוקדים. הסרטון השני שורבב כחגיגה לאחר הצלת המטוס, אך התברר כי צולם באוגוסט 2025 והציג את נבחרת ישראל בכדורסל. תחקיר של BBC אישר כי דיווח כוזב שיוחס להם, ובו נטען למעורבות של אזרח הודי, המודיעין ההודי והמוסד, הוא זיוף. תחקיר נוסף של ABC Verify קבע כי לדיווח אמיתי של המגישה סאלי בנדוק נוספו קריינות וטקסט מזויפים.

טענה על נוכחות "סוכנים ישראלים" שהוחדרו למטוס הוסברה על ידי פליי דובאי כצוותים של החברה שהיו על הטיסה כנוסעים. החברה הודתה כי נוהג זה, של העברת אנשי צוות במטוסים, שכיח. לא הוצגו ראיות לנוכחות סוכנים ישראלים.

החקירה באיחוד האמירויות מתמקדת כעת בבדיקת הטייס המשנה, אזרח עומאן, שעל פי דיווחים נחשד בהחזקת דעות קיצוניות ובעבר הורחק מטיסות בחברת Oman Air. הוא עבר בדיקת אבטחה סטנדרטית לפני קבלתו לפליי דובאי, אך לא נערכה בדיקה מעמיקה של רדיקליזציה אפשרית. נכון לעכשיו, לא נמצאו קשרים לארגוני טרור, אך הרשויות בודקות אפשרות זו. דווח על חומרים קיצוניים בחשבונות הקשורים אליו, כולל סרטונים של מנהיגי אל-קאעידה. שאלה נוספת נוגעת לאישור הטיסה לישראל. פליי דובאי התחייבה ב-2020 להגביל מינוי צוותים לטיסות לישראל לפי דרישת משרד התחבורה, והתברר כי מינוי הטייס העומאני עלול להפר התחייבות זו. בישראל אין מנגנון לבדיקה פרטנית של אנשי צוות בחברות תעופה זרות, והיא מסתמכת על הצהרות החברות ובדיקות הביטחון של מדינות המוצא.