קרנות הגידור בתשואת חסר: 9% מול 11% בת"א 125

קרנות הגידור המנייתיות מציגות מתחילת השנה תשואה ממוצעת של כ-9% נטו, נמוכה בכ-2% מתשואת מדד תל אביב 125 שעומדת על כ-11%. מצב זה הפוך מזה שבמחצית הראשונה של השנה, אז הקרנות הניבו כ-11% והמדד כ-9%. הפער, אף שהוא קטן לכאורה, מעלה שאלות לגבי הערך המוסף של ניהול אקטיבי, במיוחד לאור העלויות הגבוהות הכרוכות בו, בהשוואה לאפשרויות השקעה פסיביות וזולות יותר.

התופעה של פיגור הקרנות אחרי המדד אינה חדשה, והיא נרשמה גם בשנים קודמות. לדוגמה, בשנת 2025 הקרנות הניבו בממוצע כ-41%, בעוד תל אביב 125 עלה בכ-51%. גם בתקופות של רווחים גבוהים, משקיעים במדד באופן פסיבי הרוויחו יותר. קושי זה נובע ממבנה השוק הנוכחי, הכולל פיצול בין מדדים שונים (תל אביב 35 ותל אביב 90) והשפעתן של הגנות וכלים פיננסיים אחרים, שעלולים לפגוע בתשואה בתקופות של עליות מתונות.

קיימים פערים גדולים בין קרנות הגידור השונות. בעוד קרנות כמו חצבים לונג ונוקד לונג הניבו מעל 14%, קרנות אחרות כמו אלפא ערך ירדו בכ-7% מתחילת השנה. קרנות אלו, כמו גם ראם אקוויטי וטוטאל לונג, מציגות ירידות לאחר תשואות גבוהות בשנה שעברה, מה שמדגיש את הקושי להעריך ביצועים על פני תקופה קצרה בלבד.

גם בשוקי החוב, קרנות הגידור המנייתיות מפגרות אחרי המדד מתחילת השנה, עם תשואה ממוצעת של כ-2% לעומת כ-3% במדד תל בונד 60. עם זאת, בשנה שעברה התוצאה הייתה הפוכה, כאשר הקרנות הניבו כ-12% לעומת כ-7% במדד, מה שמדגים את הפוטנציאל של ניהול אקטיבי בתקופות מסוימות.

השוואה גלובלית מראה מגמה דומה, כאשר רק כ-27% מהקרנות האקטיביות בארה"ב הצליחו לנצח את החלופות הפסיביות בשנה שנבדקה. הקושי בזיהוי מנהלים מצליחים מראש, יחד עם העלויות הגבוהות של דמי ניהול ודמי הצלחה, מקשים על הצדקת הניהול האקטיבי. בנוסף, בישראל קיים מחסור במאגר מידע ציבורי מקיף להשוואת ביצועי קרנות הגידור באופן שוטף.