"זו הייתה זכות": הנשים שטיפלו בחללות צה"ל

ארבע נשים שיתפו את סיפורן על עבודתן הרגישה והנסתרת בטיפול וזיהוי חללי צה"ל, במסגרת פאנל מיוחד של "הדתיות האלה". אפרת, עורכת דין, עוסקת שנים בטיפול בחללות, ומתארת את עבודתה כנעשית בשקט, ביראת כבוד ובצניעות. הדס, מדריכת כלות ומאמנת כושר, הצטרפה למערך עם פרוץ המלחמה, ושתיהן מדגישות את תחושת הזכות והשליחות שבעבודתן, למרות שגם בני זוגן וילדיהן נמצאים בשדה הקרב.

בצד השני של הפאנל היו אדווה זיידמן, יועצת ארגונית, ושמרית טוביאנה, מנהלת שירות קלינאות תקשורת. שתיהן נשות אנשי מילואים, והן מתארות את האתגרים של המשפחות שמתמודדות עם ימי מילואים רבים, שמירה על הזוגיות והילדים, והצורך לשמור גם על אלו המשרתים. שמרית הקימה את פורום "שותפות לשליחות" שמטרתו קידום הכרה, מענה חוסן וליווי לאנשי המערך ומשפחותיהם, ואדווה הצטרפה אליו בהמשך.

הדיון נגע גם בנושא המורכב של הטיפול הנדרש לאנשי המערך. עלתה ההבנה שלא כולם זקוקים לטיפול, ולא נכון להגדיר את כולם כפגועים, שכן ישנם כאלה שחוו חיזוק מהשירות. המענה צריך להיות מותאם לצרכים האישיים, מבלי להפוך את השליחות עצמה לאבחנה פסיכולוגית.

המשתתפות הדגישו את חוסר הידע הציבורי בנוגע לעבודתם, ותיארו אותה כעולם נסתר, קשה, קדוש ומעורר השתאות, של אנשים הפועלים בשקט ובמסירות, ושל המשפחות התומכות בהם.