הליכוד כבר איננה תנועה ליברלית

הליכוד, שהוגדרה היסטורית כתנועה ליברלית, שינתה את אופייה בשנים האחרונות, בעיקר מאז 2023. המפלגה, שהוקמה ממיזוג של חרות והמפלגה הליברלית, מחויבת על פי חוקתה לעליונות החוק ולזכויות אזרח, אך הובילה חקיקה שנועדה להחליש את מערכת המשפט, שומרי הסף והתקשורת. מכון V-Dem הבינלאומי הוריד את ישראל ב-2024 לדרגת "דמוקרטיה אלקטורלית", לראשונה מזה 50 שנה, בין היתר בשל המתקפה על מערכת המשפט.

מאז הקמת הממשלה הנוכחית בסוף 2022, הליכוד קידמה או תמכה בחוקים כמו ביטול עילת הסבירות, "חוק הנבצרות" שצמצם את האפשרות להכריז על ראש ממשלה כנבצר, שינוי הרכב הוועדה לבחירת שופטים המעניק לפוליטיקאים שליטה, הצעת "חוק העמותות" הפוגעת בעמותות שמאל, וחוקי תקשורת המגדילים את השפעת הממשלה על התקשורת. בכירים בליכוד, כולל ראש הממשלה נתניהו, שר המשפטים לוין ושר התקשורת קרעי, ערערו על מעמדם של בית המשפט ושומרי הסף, בניגוד לעמדות מנהיגי הליכוד בעבר.

בנוסף לחקיקה, הממשלה בראשות הליכוד פעלה נגד שומרי סף בכירים, כולל ניסיון לפטר את ראש שב"כ רונן בר, ניסיון לפטר את היועצת המשפטית לממשלה גלי בהרב-מיארה, ומהלכים להחלשת השידור הציבורי. שרים כמו קרעי ולוין אף קראו להתעלם מפסיקות בג"ץ והחרימו דיונים בבית המשפט העליון. שר המשפטים לוין אף השתהה בכינוס הוועדה לבחירת שופטים, מה שיצר מחסור חמור בשופטים.

הליכוד הצטרפה כחברה משקיפה לברית מפלגות ימין קיצוני באירופה, "פטריוטים למען אירופה", הכוללת מפלגות עם שורשים אנטישמיים ופשיסטיים. סקרים מצביעים על תמיכה גבוהה יותר ברפורמה המשפטית בקרב מצביעי ומתפקדי הליכוד בהשוואה למצביעי מפלגות האופוזיציה, כאשר קבוצות מאורגנות בתוך המפלגה משפיעות על הרשימה לכנסת. המפלגה גם הגדילה את מספר המקומות המשוריינים לראש הממשלה ברשימה.