פחד ממעליות וסיוטים: החרדות של שורדי השבי
תומצת מתוך Israel Hayom על ידי baba
משפחות חטופים ששבו ומשפחות שכולות עדיין מתמודדות עם טראומה קשה, סיוטים וחרדות, בעוד האסון הלאומי הופך לכלי פוליטי. שורדי השבי מתמודדים עם קשיים נפשיים ופיזיים, ומשפחות שכולות מביעות תסכול מהפיצול הציבורי סביב ימי הזיכרון.
הידיעה ב-5 שורות · תקציר של baba
- שורדי השבי מתמודדים עם טראומה, סיוטים וחרדות, וזקוקים לשיקום ופרטיות.
- משפחות שכולות מביעות תסכול מהפיצול הציבורי סביב ציון ימי הזיכרון.
- האסון הלאומי של 7 באוקטובר הפך לכלי ניגוח פוליטי, לטענת משפחות.
- חטופים ששבו מתמודדים עם רגשות אשמה ופחדים ממקומות סגורים.
- ישנה ביקורת על תפיסת החטופים ששבו כ"סלבס" המנצלים את מצבם.
שלוש שנים לאחר אירועי השבת השחורה, משפחות החטופים ששבו ומשפחות שכולות עדיין מתמודדות עם טראומה קשה, כפי שעלה מפרק מיוחד של הפודקאסט "בואי נפתח את זה". שיר סגל, בת לחטופה ששבה, סיפרה כי למרות התפיסה הרווחת, החטופים ששבו אינם "סלבס" ואינם חיים בשגרה, אלא מתמודדים עם סיוטים, חרדות וזקוקים לשיקום ארוך ולפרטיות. היא חשפה כי אימה, אביבה סגל, ששבה מהשבי בנובמבר 2023, מתמודדת עם רגשות אשמה על בחירתם לגור בעוטף עזה ועם פחדים ממקומות סגורים, כמו מעליות, בעקבות שהותה במנהרות חמאס.
אורית מרק אטינגר, שמשפחתה איבדה מספר מבני משפחתה ב-7 באוקטובר ובפעילות ברצועת עזה, הביעה תסכול עמוק מהפיצול הציבורי סביב ציון ימי הזיכרון. היא ציינה כי בעוד משפחתה מציינת את נפילת יקיריה בתאריך העברי, אחרים מציינים את התאריך הלועזי, 7 באוקטובר. אטינגר מתחה ביקורת על הפיכת האסון הלאומי לכלי ניגוח פוליטי, והשוותה את המצב לזיכרון השואה, שמהווה קונצנזוס לאומי. היא הדגישה את האחריות המשותפת לחיות יחד בטוב ולשמור על שיח מאחד, במקום להפוך את האירועים למוקד פוליטי.
מוזכרים
לא אותו אירוע: ידיעות אחרות שחולקות עם הידיעה הזו אנשים, מקומות או נושא. רקע, תגובות והמשכים.
