המלכודת של סין לטראמפ - באמצעות איראן
תומצת מתוך Israel Hayom על ידי baba
הידיעה ב-5 שורות · תקציר של baba
- זרימת הנפט דרך מצר הורמוז חזרה לכ-80% מהרמות שקדמו למלחמה.
- ארה"ב מתמודדת עם דילמה אסטרטגית בין המזרח התיכון לסין.
- סין ממשיכה לסייע לאיראן במודיעין וטכנולוגיה צבאית.
- העימות בין ארה"ב לאיראן הפך לקרב רצונות.
- קיים חשש מהסלמה והרחבת העימות למטרות נוספות.
שבעה חודשים לאחר תחילת המלחמה נגד איראן, זרימת הנפט דרך מצר הורמוז חזרה לכ-80% מהרמות שקדמו למלחמה, הודות למצור ימי שהטיל הצי האמריקני, ליווי כלי שיט במפרץ הפרסי ושימוש בנתיבי צינורות עוקפים. הישג זה, שהשיב לארה"ב מעמד במפרץ, הושג באמצעות נוכחות אמריקנית מסיבית שכללה כשליש ממשחתות הצי האמריקני ופריסה ממושכת של נושאת המטוסים אברהם לינקולן. המאמץ הממושך עורר חששות בפנטגון מפני דילול מלאי חימושים מתקדמים והסטת משאבים מזירות אחרות.
העברת נושאת המטוסים ג'ורג' וושינגטון למזרח התיכון הדגישה את המתח בין הצורך לשמר נוכחות במפרץ לבין המחויבות האמריקנית למאזן הכוחות מול סין במרחב האינדו-פסיפי. הפסגה האחרונה בין טראמפ לנשיא סין שי ג'ינפינג הדגישה את מעמדה של סין כמתחרה האסטרטגית המרכזית של ארה"ב. למרות הצהרות על הצורך בחזרה למשא ומתן גרעיני, סין ממשיכה לקיים קשרים כלכליים עם איראן, ואף מסייעת לה במודיעין וטכנולוגיה צבאית, מה שמצמצם את אפקטיביות הלחץ האמריקני.
הסטת משאבים אמריקניים למזרח התיכון משרתת את האינטרסים האסטרטגיים של סין, במיוחד לאור התחרות במרחב האינדו-פסיפי. הדבר יוצר דילמה עבור וושינגטון: ככל שהמערכה במזרח התיכון מתארכת, נדרשים יותר משאבים, דווקא כאשר סין היא האתגר המרכזי. הממשל האמריקני נדרש לאזן בין הרצון להשיג ויתורים מאיראן לבין הימנעות ממעורבות ממושכת שתסיט משאבים מהתחרות עם סין.
ההצעה האיראנית כוללת פתיחה מחדש של מצר הורמוז וחזרה למשא ומתן גרעיני, בתמורה להפסקת המצור הימי, הקלה בסנקציות ושחרור נכסים מוקפאים. איראן אינה מוכנה בשלב זה לוויתורים משמעותיים בנושא הגרעין. טראמפ סבור שהעליונות שהשיגה ארה"ב במצר הורמוז מאפשרת לה להגביר את הלחץ, בעוד איראן מעריכה שהמשטר מסוגל לשרוד את הלחץ הכלכלי. העימות הפך לקרב רצונות, כאשר כל צד מקווה שהאחר יישבר.
השליטה האמריקנית במצר הורמוז אינה מבטיחה כניעה איראנית. לחץ גובר עלול להוביל להסלמה ולהרחבת העימות למדינות המפרץ, מטרות ישראליות ואמריקניות בעולם. השאלה המרכזית היא האם הלחץ הצבאי והכלכלי יוביל לשינוי התנהגותי איראני ארוך טווח, או שמא יגביר את ההתעקשות האיראנית על תוכנית הגרעין וטילים. התעקשות כזו עלולה להגביר את הסיכוי לפעולות קינטיות אמריקניות. השאלה האסטרטגית העקרונית היא האם ממשל טראמפ מוכן לשמר לאורך זמן את פריסת הכוחות במזרח התיכון, לנוכח התחייבויותיו במרחב האינדו-פסיפי. ללא הסדר מדיני, אפשרות חידוש המערכה לאחר בחירות האמצע נותרת על השולחן. החלטת טראמפ תהיה בעלת השלכות על סדרי העדיפויות האסטרטגיים של ארה"ב ומעמדה בעולם.
מוזכרים
לא אותו אירוע: ידיעות אחרות שחולקות עם הידיעה הזו אנשים, מקומות או נושא. רקע, תגובות והמשכים.
