״חאווא״: מס חונק על הכלכלה הישראלית

המונח ״חאווא״, המכונה גם דמי חסות, הפך למרכיב משמעותי בעלויות התפעול של עסקים רבים בישראל, ומשפיע על התחרותיות והישרדותם הכלכלית. על פי דו"ח של מרכז המחקר של הכנסת מיולי 2026, העלות הכלכלית השנתית של גביית דמי חסות בישראל מוערכת בכ-13.8 מיליארד שקלים, מתוכם כ-6.5 מיליארד שקלים עלויות ישירות. הדו"ח מדגיש כי החישוב כולל לא רק את הכספים הנגבים, אלא גם נזקי רכוש, אובדן ייצור, פגיעה ביוזמה כלכלית והשקעות, וכן עלויות אבטחה והגנה. בנוסף, הדו"ח מצביע על תת-דיווח משמעותי בתופעה, המקשה על הערכת היקפה המלא.

השפעת ה״חאווא״ ניכרת במיוחד במכרזים. נציג התאחדות לשכות המסחר ציין בדיון בכנסת כי עסקים ערביים נאלצים להגיש הצעות גבוהות יותר בכ-5% במכרזים ממשלתיים, כדי לכלול את עלות דמי החסות. הדבר עלול לגלגל את העלייה הזו למחיר הפרויקט הסופי, בין אם הוא ציבורי או פרטי, ולהפוך את ה״חאווא״ למרכיב בתחרות הכלכלית.

דו"ח מבקר המדינה מאפריל 2026 מפרט את ההשפעה על ענף הבנייה. סקר שערך איגוד הקבלנים והבונים בפברואר 2025, שכלל כ-450 קבלנים ויזמים, מצא כי 87% מהנשאלים נתבקשו לשלם דמי חסות. 47% מהם נמנעים מלהשתתף במכרזים כאשר הם יודעים שאחד המתחרים קשור לגורם פלילי. 50% מהמשתתפים דיווחו כי תשלום דמי החסות מייקר את הפרויקט ב-250,000 עד 500,000 שקלים בממוצע, בעוד 32% ציינו עלייה של עד 250,000 שקלים, ו-18% דיווחו על עלייה של חצי מיליון עד מיליון שקלים.

מעבר לעלויות הישירות, ה״חאווא״ גורמת גם להפסדים כלכליים עקיפים, כמו השקעות שלא בוצעו מחשש לסיכון, או פרויקטים שנדחו. בנוסף, חברות ביטוח מסרבות לעיתים לשפות עסקים שנפגעו מפעילות פלילית, כמו שריפת 14 אוטובוסים של חברת הובלה בשפרעם, מה שמאלץ את בעלי העסקים לשאת בחלק גדול יותר מהסיכון בעצמם.

נתון מדאיג נוסף הוא ש-75% מהקבלנים והיזמים שנסקרו לא פנו למשטרה בתלונות על דמי חסות, מחשש לנקמה או חוסר אמון ברשויות. חוסר הדיווח מקשה על הערכת היקף הבעיה ועל גיבוש מדיניות יעילה להתמודדות עמה. ה״חאווא״, אם כן, אינה רק גבייה באיומים, אלא הופכת למעין מס לא רשמי, המועבר בשרשרת הכלכלית ופוגע ביכולת התחרות והצמיחה.