המלחמה שינתה גם את התפילה: "תופעה שלא הכרנו בתולדות עם ישראל"

ד"ר יואל רפל, חוקר התפילה וההיסטוריה היהודית באוניברסיטת בר־אילן, אסף בספרו החדש "התפילה כזעקה" מאות תפילות שנכתבו במהלך מלחמת חרבות ברזל על ידי מגוון רחב של ישראלים, דתיים וחילוניים, צעירים ומבוגרים, אנשי קיבוצים ועירוניים. רפל מתאר את התופעה כחסרת תקדים בהיסטוריה היהודית ושל מדינת ישראל, ומשקפת את השבר העמוק שעברה החברה הישראלית.

לדברי רפל, תפילות הנכתבות בתקופות משבר אינן רק ביטוי לאמונה ומצוקה, אלא גם מסמך היסטורי חשוב. הוא מגדיר את התפילה כ"תהודה היסטורית" המשקפת את אירועי העם, ובכך רואה בסידור התפילה "ספר היסטוריה של עם ישראל". הספר מציג תפילות מגוונות, ביניהן תפילה של ד"ר חגי שטרן, רופא בבית החולים שערי צדק, המחברת בין עבודת הכהן הגדול בבית המקדש לחיילי צה"ל. כמו כן, מוצגות תפילות של יוצרים חילונים, כמו אסתר שמיר, שהפכה את השיר "אלי אלי" לתפילה למען החטופים, ותפילה של מיכאל זץ המבטאת כמיהה לחזרה לשגרה.

הספר אינו מתמקד רק בתפילות להצלה וניצחון, אלא גם מבטא את השבר הלאומי והדתי ואת השאלות שהמלחמה הותירה. דוגמה לכך היא תפילה של הרב אלחנן ניר השואל "אנחנו צריכים תורה חדשה עכשיו?". רפל מדגיש כי הטקסטים הללו מעידים על שינוי עמוק בחברה הישראלית, וספרו מבקש לתעד את השבר והשינויים שנולדו בעקבותיו. תפילה נוספת שהובאה היא של רם חיים אקשטיין, בוגר הישיבה בירוחם, המתייחסת לגיבורים שיצאו לקרב ולא זכו לשוב, לאסירים במנהרות ועוד.

רפל מסכם כי החיבור בין הקולות השונים, הדתיים והחילוניים, מהחזית ומהעורף, הופך את מאות התפילות שנכתבו במהלך המלחמה לתיעוד משמעותי של התקופה. "כל תפילה היא תעודה", הוא קובע, "היא מעידה על משהו ומציירת סיטואציה מסוימת".