ירון אברהם רצה לתקוף את השנאה - ונתן מתנה לנתניהו | מיקי לוין

המאמר מבקר בחריפות את העיתונאי ירון אברהם על האופן שבו סיקר אירוע ברשתות החברתיות, וטוען כי במקום לבדוק תופעה רחבה, הוא בחר להתמקד בארבע תגובות שוליות ולהציגן כסיפור פוליטי בעל משמעות רחבה, דבר שעלול להפוך ליתרון עבור ראש הממשלה לשעבר בנימין נתניהו לקראת הבחירות.

הכותב, מיקי לוין, מסביר כי ארבע תגובות מציוצים של חשבונות עם מספר עוקבים קטן אינן מייצגות ציבור שלם, וכי תפקידו של עיתונאי הוא להבדיל בין רעש תקשורתי לבין מגמה ציבורית אמיתית, לבדוק ולהצליב מידע ולהכניס דברים לפרופורציות.

המאמר מעלה גם שאלה עיתונאית בסיסית מדוע לא התמקד הסיקור בכשלים אפשריים של משרד הביטחון והשב"כ באירוע שבו טייס נפצע ומטוס איבד גובה, במקום להפוך את הנושא לפוליטי. הכותב מדגיש כי לא כל אירוע במדינת ישראל צריך לעבור דרך הפילטר של "כן ביבי, לא ביבי", וכי יש לזכור שאנשים יכולים להיות בעלי דעות שונות ועדיין לפעול כאזרחים ברגע קריטי.

לוין מציין כי מצופה מעיתונאי מנוסה כמו אברהם סטנדרט גבוה יותר, וכי אמנם מותר לו לבקר את השיח ברשת ולהתריע מפני שנאה פוליטית, אך הצגת תגובות שוליות כסיפור המייצג ציבור שלם היא ויתור על תפקיד עיתונאי מרכזי. הבעיה, לטענתו, מתחילה כאשר אין הבהרה או תיקון גם לאחר שהוצגו שאלות רציניות לגבי הדוגמאות שנבחרו. בסופו של דבר, הציבור זקוק לעיתונאים שיציגו את המציאות בפרופורציות הנכונות, ולא יתנו במה לתגובות בודדות ויכריזו מהן על הלך הרוח של מחנה שלם, שכן בכך העיתונאי מתחיל לעצב את השיח במקום רק לדווח עליו.