בדרך אל הבריכה אשר בגבעון: שיירה ממוגנת, ניקבה עתיקה ורימונים שאיש אינו קוטף

הכתבה מתארת ביקור באתר הארכיאולוגי תל גבעון, הכולל את "הבריכה אשר בגבעון" ואת הניקבה העתיקה, תוך שילוב תיאורים היסטוריים ומקראיים. הגישה לאתר, הנמצא בשטח C, מחייבת מעבר דרך הכפר הפלסטיני אל-ג'יב, דבר המצריך אבטחה צבאית של אוטובוסים ממוגנים וג'יפים, למרות שהתושבים המקומיים נופפו לשלום. האתר, המוזכר פעמים רבות בתנ"ך ובחז"ל, שימש כמקום קדוש, בו על פי המסורת יהושע עצר את השמש, שלמה המלך הקריב קורבנות וקיבל נבואה, ובו התרחשו קרבות היסטוריים.

הסיור, שהובל על ידי חוקר ארץ ישראל מאיר רוטר, חשף את הממצאים הארכיאולוגיים המרשימים, הכוללים את הבריכה העצומה החצובה בסלע, ששימשה כמקור מים לעיר המקראית, ואת הניקבה המרשימה המובילה למעיין. זיהוי האתר עם גבעון המקראית אושר על ידי חפירות ארכיאולוגיות בשנות ה-50, בהן נמצאו ידיות קנקנים עם חותמות "גבעון". הבריכה עצמה מתוארת כבעלת קוטר של 11.5 מטרים ועומק של כ-25 מטרים, עם 79 מדרגות לולייניות. בנוסף, נחשפה מערכת מים נוספת, הכוללת מנהרה עם 93 מדרגות וגומחות לנרות שמן, וכן גתות ומרתפים תת-קרקעיים.

הכותב מציין כי למרות שסביב האתר גדלים עצי פרי, כולל רימונים, איש אינו קוטף אותם. הוא הציל מספר רימונים כדי לאוכלם לאחר שיברך עליהם. הכתבה מודה לתיירות בנימין, לקובי מאמו ולמיכל ארליך על ארגון הסיור הנדיר.