התחזקות הימין באירופה שינוי מגמה או שירת הברבור של יבשת גוועת

הפרלמנט הספרדי דחה חבילת צעדי חירום של ממשלת המיעוט בראשות פדרו סנצ'ז, שנועדו להגן על שוכרי דירות. הצעדים כללו איסור פינוי דיירים פגיעים עד 2030 והארכה אוטומטית של חוזי שכירות, בעקבות פינוי מתוקשר של דיירת בת 87 ששכר דירתה הוכפל. דחיית היוזמה עשויה להוביל לבחירות מוקדמות בספרד, המתמודדת עם משבר דמוגרפי הנובע מילודה נמוכה והגירה מאסיבית, הגורמת לעליית מחירי השכירות. ההגירה, ובפרט האסלאמית, משנה את פני המדינה ומעוררת חשש לשינוי אופייה הנוצרי. ממשלת סנצ'ז ניסתה לפתור את משבר הדיור, שחלקו נגרם מצעדי גליזציה ומתן אזרחות לפליטים, באמצעות צווים המנסים לכפות על בעלי נכסים וחברות השכרה להימנע מהעלאת מחירים ופינויים. מפלגות הימין, המחזיקות במרבית המושבים בפרלמנט, הפילו את ההצעה, אך לא ברור אם סנצ'ז יכריז על בחירות, שכן הסקרים מראים על יתרון למפלגות הימין.

המשבר בספרד משקף מגמה רחבה יותר באירופה, המתמודדת עם משבר דמוגרפי דומה. שיעורי פריון נמוכים, עלייה בתוחלת החיים ויוקר מחיה תורמים למצב, כאשר בספרד שיעור הפריון עומד על 1.16 ילדים לאישה. הגיל הממוצע ללידת ילד ראשון עולה, ותוחלת החיים גבוהה. מצב זה יוצר פירמידה הפוכה של אוכלוסייה מזדקנת הניזונה מקצבאות פנסיה, אל מול כוח עבודה מצטמצם. פתרונות אפשריים כוללים הגברת ילודה, שליטה מוגברת בהגירה, וכפיית ערכי המדינה על מהגרים. מדינות כמו שבדיה ודנמרק מעודדות ילודה באמצעות חופשות לידה ארוכות וסבסוד מעונות יום, בעוד הונגריה מעניקה פטור ממס לנשים עם ארבעה ילדים ויותר. הגירה מנוהלת, כמו בספרד, מקלה על קבלת אישורי עבודה במגזרים עם מחסור בכוח אדם, בעוד גרמניה מחמירה את הגבלות הגבולות ופועלת להקמת מרכזי סינון וגירוש.

ההגירה המאסיבית לאירופה, ובפרט האסלאמית, נתפסת כגורם מרכזי לעליית מפלגות הימין. מפלגות אלו מנצלות את החשש התרבותי והדתי של האוכלוסייה המקומית מפני אובדן זהות לאומית, וטוענות שיש לסגור גבולות ולהשקיע בעידוד ילודה מקומית. ההשלכות הכלכליות של ההגירה כוללות הוצאות קליטה גבוהות ושיעורי השתלבות נמוכים בכוח העבודה, במיוחד בקרב נשים. מבחינה חברתית, נרשם כישלון בהשתלבות המהגרים, המביא להתבדלותם ולקשיים בשמירה על ערכים מקומיים. אירועים כמו פיגועי טרור מחזקים את התמיכה בימין, המציג את עצמו כמגן מפני אליטות מנותקות. מדיניות המרכז באירופה אימצה רטוריקה ימנית, כולל החזרת ביקורת גבולות וקיצור הליכי גירוש.

התחזיות הדמוגרפיות לטווח הארוך אינן ודאיות ויכולות להשתנות עקב מהפכות טכנולוגיות, שינויים תרבותיים שיעלו את שיעורי הילודה, או שינוי במדיניות גיל הפרישה. ישראל, לעומת אירופה, נמצאת במצב דמוגרפי הפוך עם שיעור פריון גבוה. עם זאת, הזדקנות האוכלוסייה באירופה והעלייה בשיעור המוסלמים עשויות להשפיע על הכלכלה הישראלית דרך פגיעה בביקוש לייצוא, שינויים בשערי חליפין, אך גם ליצור הזדמנויות בתחומי הבריאות וההייטק. מומחים חלוקים לגבי עתיד אירופה, כאשר חלקם צופים התאסלמותה וחלקם מאמינים בשינוי מגמה דמוגרפי וחברתי. ישראל צריכה לפתח קשרים עם שווקים צומחים ולהתכונן למציאות גיאופוליטית משתנה.