האיחוד האירופי שינה את הכללים ופתאום ישראל הפכה לכוכבת בתחום הקיימות

האיחוד האירופי שינה בתחילת 2022 את הגדרותיו ל"טקסונומיה הירוקה", המסווגת השקעות סביבתיות, והגדיר מחדש גז טבעי ואנרגיה גרעינית כהשקעות בנות-קיימא. מהלך זה נועד להקל על גיוס השקעות פרטיות לפרויקטים של קיימות, מתוך תפיסה שאלו ישמשו כגשר הכרחי להשגת יעד אפס פליטות פחמן עד 2050.

השינוי בקריטריונים הפך את ישראל לכוכבת בתחום הקיימות האנרגטית. כעת, ישראל מדורגת במקום השלישי בעולם בייצור חשמל מגז טבעי (47% מסך האנרגיה) ובמקום החמישי בייצור אנרגיה סולארית (5% מסך האנרגיה), מה שמביא אותה למקום השלישי בסך הכל עם 52% אנרגיה בת קיימא.

ההגדרה החדשה מיטיבה גם עם מדינות אחרות. צרפת מובילה את הדירוג עם 65% אנרגיה בת קיימא, בעיקר בזכות אנרגיה גרעינית (47%), וקנדה במקום השני עם 60%, המבוססת על גז טבעי (40%). לעומת זאת, גרמניה, שסגרה את כוריה הגרעיניים והתחייבה לאנרגיה סולארית, מתמודדת כעת עם קשיים באספקת אנרגיה ועליית מחירים, במיוחד לאור המלחמה באוקראינה והחרם על גז רוסי.

בנוסף לקיימות אנרגטית, ישראל מצטיינת בתחומי קיימות נוספים. היא מובילה עולמית בטיהור מי שופכין (90% מהשפכים מטוהרים ומועברים לחקלאות), מדורגת גבוה בתחום התפלת מי ים, ואף מגדילה את מספר העצים שלה, בניגוד למגמה עולמית. זאת, בעוד מדינות כמו ספרד ואוסטרליה מטפלות בכ-25% מהשפכים, ומדינות המפרץ וסעודיה מובילות בהתפלה.