"השליחות היא שהאויב לא יהיה פה": אנשי העוטף שנכנסו לפוליטיקה

ציון בן־חנן, איש ביטחון מהעוטף, סיפר לניר חג'בי על ניסיונות ההצלה של בנו יהונתן, שנפצע אנושות ב-7 באוקטובר, ועל המפגש עם מחבלים. חג'בי, שאיבד את בנו, הביע את כאבו ואת הצורך שלו לראות תיעוד של האירועים. סיגל קראוניק, אלמנתו של רבש"ץ קיבוץ בארי אריק קראוניק ז"ל, שגם היא איבדה קרובים בטבח, משתפת אף היא בתחושותיה הקשות ובכאב הלאומי.

שניהם, חג'בי וקראוניק, חוו אובדן אישי קשה ב-7 באוקטובר, והחליטו לתעל את הכאב לפעילות ציבורית ולהתמודד לכנסת. חג'בי משובץ במקום ה-22 ברשימת "ישר" בראשות גדי איזנקוט, וקראוניק במקום ה-10 ברשימת "עמך ישראל" בראשות עופר וינטר. קראוניק הדגישה כי עבורה, 7 באוקטובר הוא אישי מאוד, והיא יוצאת לשליחות כדי להבטיח עתיד טוב יותר לילדיה ונכדיה, ולמנוע את נוכחות האויב בישראל. היא הביעה רצון להגירה מרצון של תושבי עזה.

חג'בי, ששירת בתפקידי פיקוד בכירים בצה"ל, הביע את תחושת הכישלון של המערכת הביטחונית בשמירה על בנו ועל אזרחים אחרים. הוא הדגיש את הצורך להשמיד את חמאס ולשנות את הוראות הפתיחה באש. קראוניק, לעומתה, הביעה ספקנות לגבי היכולת להבדיל בין מחבלים לבין אזרחים, וקראה לפתרון של הגירה מרצון. השניים דנו גם באפשרויות להסדר מדיני, כאשר חג'בי הדגיש את הצורך במלחמות קצרות והסדר מדיני ללא חמאס, וקראוניק הביעה תסכול מכך שהימין לא מצליח לשלוט באופן מלא.

שניהם שיתפו בתחושותיהם לגבי החזרה לבתיהם בעוטף, בהתמודדות עם הטראומה והזיכרונות, ובחשיבות של שמירה על ערכי המשפחה והחוסן האישי. חג'בי ציין כי איבד את הפחד מכל דבר לאחר אובדן בנו, וקראוניק הדגישה את חשיבות המשפחה והשבת כעוגן בחייה. הם הביעו ביקורת על התנהלות פוליטית מסוימת, ועל הצורך במנהיגות שתקח אחריות ותפעל לביטחון המדינה.