התעשיות הביטחוניות על הכוונת: האם הסנקציות על ההתנחלויות בדרך לפסי הייצור?

חברות ביטחוניות מבריטניה וקנדה פנו לאחרונה לחברות ישראליות בבקשה לברר האם הן פועלות או מייצרות בשטחים, רוכשות בהם חומרי גלם או מקיימות קשרים עם גורמים הפועלים מעבר לקו הירוק. מהלכים אלו באים על רקע קידום סנקציות כלכליות על מוצרים מהתנחלויות על ידי 12 מדינות, בהן בריטניה, צרפת וקנדה. שר החוץ הבריטי לשעבר, אד מיליבנד, הגדיר זאת כ״עצימת עין של ממשלת ישראל מטרוריסטים יהודים שעושים טיהור אתני״.

התשובות שיקבלו החברות הזרות עשויות להשפיע על המשך היחסים העסקיים, שכן חברות ישראליות משמשות ספקיות משנה לרכיבים חיוניים למערכות נשק. קיים חשש שחברות זרות יפסיקו למכור לישראל מערכות שרכיבים מהן יוצרו בשטחים, או לרכוש מישראל מערכות כאלה. גורם המעורב בנושא ציין כי החשש העיקרי הוא מהחלטה גורפת של חברות זרות להפסיק סחר עם ישראל בשל היותה ישראלית, מחשש להפרת משטרי סנקציות. תוצאות הבחירות בישראל עשויות להשפיע על קצב התפתחות המגמה.

בנוסף לבריטניה, צרפת וקנדה, גם דנמרק, פינלנד, נורבגיה, איסלנד, אירלנד, פורטוגל, פולין, שבדיה וספרד מתכוונות להגביל סחר עם חברות הפועלות מעבר לקו הירוק, כאשר ההגבלות צפויות להיכנס לתוקף בחודשים הקרובים. בריטניה אף החריפה את צעדיה נגד ישראל, והשעתה או דחתה עד כה למעלה מ-80 רישיונות יצוא ביטחוני, בשל חשש שהציוד ישמש את צה"ל בלחימה בשטחים. בנוסף, לונדון תסרב לבקשות יצוא של ציוד ורכיבים שעלולים לשמש את צה"ל בשטחים.

למרות שהיקף הסחר הביטחוני בין בריטניה לישראל זניח, החרפת העיצומים עלולה לפגוע בתעשיות הישראליות, שיצטרכו למצוא חלופות לרכיבים בריטיים או לייצרם בעצמן. קיים חשש שהסחף יגיע גם לארה"ב. מאז מלחמת 7 באוקטובר, התעשיות הביטחוניות למדו לאלתר פתרונות לציוד שנבלם בשל אמברגו, אך החלפת ספקים או רכיבים עלולה לעכב תהליכי ייצור חיוניים. רכיבים אלו קשורים למטוסי קרב, מסוקים, כטב"מים ומערכות תקשורת.

בריטניה החריגה מסנקציות את מטוסי ה-F-35, מערכות הגנה אוויריות וצי הצוללות, מכיוון שהם אינם משמשים את צה"ל במלחמה בעזה או בפעילותו בשטחים. למרות זאת, במערכת הביטחון מודאגים מהשפעה אפשרית על מדיניות ארה"ב בנוגע לאספקת חימושים לצה"ל.

ראש הממשלה בנימין נתניהו שרטט חזון לעצמאות ביטחונית של ישראל כ״סופר ספרטה״, אך המציאות מורכבת. למרות עסקת ענק לאספקת חימושים מארה"ב, התעשיות הישראליות מגבירות ייצור אמצעי לחימה, אך עצמאות מלאה תושג רק בעוד שנים ותדרוש תקציבי עתק. מחלוקות תקציביות בין משרדי הביטחון והאוצר מעכבות את אישור תוספות תקציביות חיוניות, ומונעות השקעה בציוד חדש, כוח אדם וחומרי גלם, בזמן שהביקוש העולמי לרכיבים נמצא בשיא. חברות ביטחוניות מודאגות מהקשחת עמדות אירופאיות, אך מציינות כי אירופה ממשיכה לרכוש מערכות הגנה אווירית מישראל, בעוד שבתחומים אחרים, כמו רחפנים, התחרות גוברת. חובות משרד הביטחון לחברות הביטחוניות מסתכמים ביותר מ-17 מיליארד שקל.