ניסיון החטיפה בפליי דובאי חושף את פרצת האבטחה בטיסות זרות לישראל

ניסיון חטיפת מטוס של חברת פליי דובאי העלה שאלות נוקבות בנוגע לאבטחת טיסות מסחריות, ובפרט ביקורת על האבטחה בטיסות זרות לישראל. הטייס התוקף היה עומאני, מדינה שאין לה יחסים דיפלומטיים עם ישראל, ולכן על פי נהלי התעופה בישראל אסור היה לו להטיס לישראל. החשד הוא שטייסים עומאנים הפעילו טיסות לישראל דרך חברות אמירתיות, ככל הנראה תוך שימוש בשני דרכונים. בישראל נוהגים להדגיש את רמת האבטחה הגבוהה של חברות התעופה הישראליות, המנוהלת על ידי מערך ״אופק״ הכפוף לשב״כ ופועל בסבסוד ממשלתי כמעט מלא. מאז אירועי ה-7 באוקטובר, מערך אופק התאים את פעילותו למציאות הביטחונית המשתנה, תוך התמודדות עם איומים גוברים על התעופה הישראלית.

בעבר, נאסר על חברות ישראליות לטוס לדובאי עקב מחלוקת על נוהלי אבטחה, בעוד חברות זרות טסו בחופשיות. ניסיון החטיפה צפוי להביא לפתרון הסוגיה ולאפשר לחברות ישראליות לחדש את הקו תחת נהלי אבטחה מחמירים יותר. מבקר המדינה מתח ביקורת ב-2024 על היעדר ראייה מערכתית במימון ובאחריות לאבטחת התעופה. בעקבות זאת, הוחלט כי המדינה תצמצם את השתתפותה בהוצאות האבטחה, מ-97.5% ב-2024 ל-94% ב-2026, עם יעד של 92.5% עד 2029. מסגרת תקציבית כוללת של כ-8 מיליארד שקל הוקצתה להשתתפות המדינה בשנים 2025-2031.

עלויות האבטחה של חברות התעופה הישראליות צפויות לעלות משמעותית בשנים הקרובות, אך הדבר צפוי להיות מגובה בגידול במספר הטיסות. סוגיית האבטחה עלתה גם במאבק נגד הקמת מרכז תפעולי לחברת Wizz Air בישראל, בשל חשש מחוסר שוויון בתנאי האבטחה מול חברות ישראליות. ניסיון החטיפה בדובאי מדגיש את הפערים באבטחה בין טיסות ישראליות לזרות, ומעלה את הצורך לבחון מחדש את מדיניות האבטחה באופן רחב ואחיד יותר, שכן מטוסים הנושאים ישראלים רבים נחשבים למטרה אטרקטיבית.