למפלגת ישר! של גדי איזנקוט יש הזדמנות לחדש ברית היסטורית שנשחקה | ליאורה מינקה

המאמר מאת ליאורה מינקה טוען כי הניסיון לתייג את המועמדים הדתיים במפלגת "ישר!" של גדי איזנקוט כ"ימניים בהכרח" הוא שיח ציבורי רדוד ומכליל, המחמיץ הזדמנות לחדש ברית היסטורית עם הציונות הדתית הממלכתית.

מינקה מסבירה כי הכללות מסוג זה, כמו "כל הדתיים ימניים", דומות לסטריאוטיפים אחרים ואינן משקפות את המציאות המורכבת. היא מסתמכת על מחקרים בפסיכולוגיה חברתית, המצביעים על הנטייה האנושית להשתמש ב"קיצורי דרך" קוגניטיביים, אך מדגישה כי כאשר אנו מתייחסים ליחידים ולא לקבוצות, הסטריאוטיפים נחלשים.

הכותבת מציינת כי מחקרים של המכון הישראלי לדמוקרטיה ומרכז גוטמן מוכיחים שהציבור הדתי-לאומי אינו קבוצה אחידה, אלא מגוון מאוד בעמדותיו, בזהותו ובאורחות חייו. היא מזכירה את המחקר "דתיים? לאומיים!" (2015) של המכון הישראלי לדמוקרטיה, שמצא פיצול לקבוצות משנה עם חילוקי דעות בנושאים מרכזיים, וכן את סקר "יהודים ישראלים - דיוקן" (1991-2009) של מרכז גוטמן, שהראה שדתיוּת אינה מנבאת בהכרח עמדות פוליטיות זהות.

מינקה מדגישה כי הציונות הדתית ההיסטורית הייתה רחבה ומגוונת, וכי המועמדים הדתיים במפלגת "ישר!" מייצגים מגוון רחב של רקעים ועמדות, כולל אנשי חינוך, ביטחון, חברה ורוח, וכן שמרנים מתונים, ליברלים דתיים ואנשי מרכז. היא רואה בכך הזדמנות לחדש ברית היסטורית, להציע חזון משותף לחברה הישראלית ולהוות דתיות-לאומית מאחדת וממלכתית.

הכותבת קוראת להפסיק לקטלג אנשים על בסיס דתיות, עדתיות או מקום מגורים, ולהתחיל לראות את האדם שמאחורי התווית, על מנת לבנות מחדש את המרחב החברתי המשותף ולהציע פוליטיקה ישראלית חדשה, מגוונת, רחבה וממלכתית.