לא רק אצלנו: הבחירות שיקבעו את העתיד של ישראל

בחירות האמצע בארצות הברית, שיתקיימו ב-3 בנובמבר, עשויות להשפיע באופן משמעותי על עתיד היחסים בין ישראל לארצות הברית, מעבר לסוגיות הפנים-אמריקניות המסורתיות. בעוד שבעבר התמיכה בישראל הייתה דו-מפלגתית רחבה, בשנים האחרונות חלה התקררות ביחסים בין המפלגה הדמוקרטית לישראל, במיוחד בנוגע להתנהלותה ביהודה ושומרון ובעזה. ממשלת ישראל, מצידה, נטתה להסתמך יותר על תמיכת המפלגה הרפובליקנית, מבלי לטפח קשרים עם הדמוקרטים.

הבחירות הקרובות עשויות להביא לשינוי במאזן הכוחות בקונגרס. סקרים מצביעים על סבירות גבוהה למעבר בית הנבחרים לידיים דמוקרטיות, וכן על סיכוי טוב למהפך דמוקרטי בסנאט. הדבר מעורר חשש בישראל, שכן חלק מהמועמדים הדמוקרטיים הבולטים, כמו עבדול אל-סייד ממישיגן וטרוי ג'קסון ממיין, הביעו עמדות ביקורתיות ואף עוינות כלפי ישראל, כולל האשמות בביצוע ג'נוסייד וקריאות להפסקת הסיוע הצבאי.

גם אם מועמדים אלו לא ייבחרו, הרוב הדמוקרטי בקונגרס עלול להוביל לקידום יוזמות חקיקה המגבילות את הסיוע לישראל או דורשות דיווחים על זכויות אדם ביהודה ושומרון. בעבר, יוזמות כאלה נבלמו על ידי הרוב הרפובליקני. בנוסף, גם בתוך המפלגה הרפובליקנית קיים פלג ניאו-בדלני המבקר את הסיוע האמריקני לישראל. הממשל האמריקני עצמו בוחן צעדי ענישה נגד האחראים לאלימות ביהודה ושומרון.

הירידה בתמיכה הציבורית בישראל בארצות הברית, במיוחד בקרב הדור הצעיר הדמוקרטי, והשינויים הפוטנציאליים בכוח הפוליטי, מחייבים את קברניטי המדינה בישראל להתייחס למציאות זו, במיוחד אם תוקם ממשלת ימין גם לאחר הבחירות לכנסת ב-27 באוקטובר.