ישראל וטורקיה: הסלמה במאבק המשפטי והאסטרטגי

התיק יתמקד בטיפול של טורקיה במיעוט הכורדי, תמיכתה בחמאס והכנסת מנהיגיו. עם זאת, צפוי כי למהלך זה לא יהיו השלכות משמעותיות, שכן ישראל וטורקיה אינן חתומות על אמנת רומא ואינן מכירות בסמכות בית הדין.

המהלך הישראלי נראה כתגובה לניסיון טורקי להוצאת "הודעה אדומה" מאינטרפול למעצרו של נתניהו. למרות זאת, ליוזמה הישראלית חשיבות רבה, שכן זו הפעם הראשונה שירושלים משתמשת בסוגיית הטיפול בכורדים כאמצעי לחץ נגדי על אנקרה. בעבר, שרים ישראלים התבטאו בנושא, אך ללא נקיטת צעדים מעשיים. צעד זה מסמל קבלה ישראלית של אתגר "הלוחמה המשפטית" (lawfare) ושאיפה ישראלית לצאת מתפקיד המגן בתחום זה.

היוזמה הישראלית זכתה לברכה מצד פעילים פוליטיים ממוצא כורדי-טורקי. מהלכים אלו הם חלק ממגמה רחבה יותר של התנגשות גוברת בין ישראל לטורקיה בסוגיות אסטרטגיות אזוריות, הכוללות את סוריה, מזרח הים התיכון, ירושלים והגדה המערבית, הים האדום וקרן אפריקה.

בכל נקודות החיכוך הללו, האינטרסים והשאיפות של שתי המדינות מתנגשים. הדינמיקה המתפתחת היא "משחק סכום אפס", שבו שאיפותיה של טורקיה האזוריות באות על חשבון ישראל, בשל הבסיס הדתי והאידיאולוגי של עמדתה. התפתחות זו אינה מפתיעה, ומומחים לענייני המזרח התיכון, כמו בארי רובין המנוח, הזהירו מפני עימות עתידי בין המדינות כבר בשנת 2004, זמן קצר לאחר עליית מפלגת הצדק והפיתוח הטורקית לשלטון.