האקליפטוס לא הצליח לייבש את הביצות
הידיעה ב-5 שורות · תקציר של baba
- האקליפטוס לא הצליח לייבש ביצות כפי שנטען באתוס הציוני.
- המאבק במלריה התבסס בעיקר על עבודות ניקוז הנדסיות.
- האקליפטוס סיפק תועלות אחרות כמו צל, חומר גלם ומזון לדבורים.
- העץ זקוק לקרקע מאווררת וניטעו בהצלחה בשולי הביצות.
- האמונה הרווחת אז הייתה שמחלות נגרמות מאוויר רע (מיאזמה).
האקליפטוס, עץ אוסטרלי שהפך לסמל בנופי העליות הראשונות, ניטע בארץ ישראל במטרה לסייע בייבוש הביצות ומניעת מחלת הקדחת (מלריה) שהייתה נפוצה אז. לפי הסיפור המקובל, החלוצים הביאו את העץ כדי שיספוג את מי הביצות ויסייע במאבק ביתושים. אולם, מחקר כלכלי ואסטרטגי של שחר לוטן חושף כי תרומתו של האקליפטוס לייבוש הביצות הייתה מוגבלת בהרבה מכפי שמוצג באתוס הציוני.
זרעי אקליפטוס הגיעו לארץ במאה ה-19, והנטיעות המשמעותיות הראשונות תועדו בשנות ה-80 של המאה, בעיקר במקווה ישראל. באותה תקופה האמינו בתיאוריית ה"מיאזמה", לפיה מחלות נגרמות מאוויר רע, והריח החריף של האקליפטוס נתפס כגורם מטהר. בנוסף, קצב צמיחתו המהיר וצריכת המים הגבוהה שלו עוררו תקווה שיפעל כ"משאבה טבעית" לריקון הביצות.
בפועל, האקליפטוס זקוק לקרקע מאווררת, ושורשיו נפגעים מהצפה מתמשכת. נטיעותיו בלב ביצות כשלו, והעצים ששרדו ושגשגו היו אלו שניטעו בשולי הביצות או באזורים שכבר נוקזו חלקית. לכן, האקליפטוסים צרכו מים אך לא הצליחו לייבש ביצות או למנוע התרבות יתושים.
המאבק בביצות ובמלריה התבסס בעיקר על עבודות ניקוז הנדסיות מורכבות, שכללו חפירת תעלות, הזרמת מים לים, ושאיבה מכנית. בנוסף, נעשה שימוש באמצעים נוספים כמו חלוקת כינין, ריסוס יתושים, התגוננות מעקיצות, ניקוי מקורות מים והכנסת דגי גמבוזיה שניזונים מזחלי יתושים.
למרות שלא מילא את ייעודו המקורי, האקליפטוס כן תרם למפעל הציוני. במקומות מתאימים הוא סיפק צל, שימש כשובר רוח, וסיפק חומר גלם לבנייה ותעשייה. בנוסף, פריחתו הממושכת הפכה אותו למקור מזון חשוב לדבורים.
מוזכרים