"כמו הסנקציות על איראן ורוסיה": התוכנית לחנק המשק הישראלי יצאה לדרך

חוקר הגיאו-כלכלה איל השקס מזהיר כי צעדים בינלאומיים נגד ההתנחלויות עלולים להתרחב ולפגוע בכלכלה הישראלית, בדומה לסנקציות שהוטלו על איראן ורוסיה. לדבריו, בכירים בממסד הדמוקרטי בארה"ב פועלים לעיצוב סנקציות עתידיות, וכי "לאט לאט נבנית התשתית נגדנו, כמו מול איראן". השקס דוחה את הטענה שהאיום שולי בשל היקף היצוא מההתנחלויות, ומסביר כי חברות זרות עלולות להימנע מסחר עם ישראל מחשש לסיבוכים, תופעה המכונה "ציות יתר". בנוסף, הוא מזהיר כי צעדים אלו, במיוחד אם יקודמו בארה"ב, עלולים לפגוע בחברות ישראליות גדולות, כמו בנקים, המספקות שירותים להתנחלויות.

אלי גרונר מצטרף לאזהרה וקורא למהלך לאומי בהובלת גורם בכיר למניעת היווצרות משטר סנקציות. הוא מסביר כי בנקים, מבטחים וחברות בינלאומיות עלולים לראות בפעילות הקשורה לישראל סיכון רגולטורי, ולכן לצמצם חשיפה. השקס מוסיף כי החקיקה הראשונה נגד ההתנחלויות אינה האחרונה, והצעד הבא עלול להיות מכוון נגד כלכלת ישראל עצמה. הוא משווה את המצב למנגנון הסנקציות שהופעל נגד איראן, ומדגיש כי לישראל אין את מרווח הביטחון שיש לאיראן או לרוסיה.

השקס מפרק שלוש הנחות מרכזיות: ראשית, שישראל התמודדה בעבר עם חרמות ולכן תוכל להתמודד גם כעת; שנית, שניתן לעקוף הגבלות באמצעות מעבר לשווקים אחרים; ושלישית, שעוצמתה הכלכלית והביטחונית של ישראל תגן עליה. הוא טוען כי סנקציות אמריקאיות עלולות להיות שניוניות ולהשפיע גם על גורמים מחוץ לארה"ב, ובכך לפגוע במוקדי צמיחה כמו ההייטק. הוא קורא להתייחס לסיכון כאל "איום קיומי" ולהקדיש לו משאבים, בדומה למאבק בגרעין האיראני.

גרונר מציע להפוך את מניעת משטר הסנקציות לפרויקט לאומי, בראשות גורם בכיר הכפוף לראש הממשלה, שיתאם בין משרדי הממשלה והמערכת העסקית. מערך זה יעקוב אחר הצעות חוק ורגולציות בבירות מרכזיות, יזהה נקודות חדירה למערכת הפיננסית ויבין כיצד תקדים במדינה אחת יכול להפוך למודל לאחרת. "הסנקציה הראשונה היא אירוע", סיכם גרונר, "כשהתשתית שמאפשרת את הסנקציה העשירית כבר קיימת, זה סיכון אסטרטגי. בזה צריך לטפל עכשיו".