נתניהו מזהיר מפני מתקפה לפני בחירות; ביקורו באבו דאבי מעלה שאלות

חודש לפני הבחירות, ראש הממשלה בנימין נתניהו העלה בפומבי את נושא האיום במתקפה, תוך שהוא קושר אותו לסיכונים ביטחוניים ולקמפיין הבחירות שלו. ביקורו האחרון באבו דאבי, שנערך ללא הודעה מוקדמת, והשיחות עם הנהגת איחוד האמירויות, מעוררים שאלות לגבי אזהרות בנוגע לאיראן. נתניהו נשא נאום בבסיס חיל האוויר תל נוף, בו הצהיר כי "יש סימנים לכך שלפני הבחירות אויבינו ינסו לתקוף אותנו". בביקורו באבו דאבי, השיחות בנוגע לאיראן התנהלו הרחק מעין הציבור, בעוד שבנאום בתל נוף, נתניהו דיבר על האיום בפני מצלמות, אם כי לא נקב בשם איראן במפורש.

הכותבת מציינת כי בתקופה של חודש לפני בחירות, ראש הממשלה המזהיר מפני איום ביטחוני והמועמד המוביל את קמפיין הליכוד הם למעשה אותו אדם. הדבר עורר ויכוח בישראל: חלק ראו בו ראש ממשלה המתמודד עם איום ביטחוני אמיתי, בעוד אחרים ראו בו מועמד המשתמש באיראן כחלק מקמפיין הבחירות. הכותבת מדגישה כי שתי הפרשנויות אינן בהכרח סותרות זו את זו.

המשלחת שנלוותה לנתניהו לאבו דאבי כללה את ראש המוסד, ראש המועצה לביטחון לאומי והמזכיר הצבאי של ראש הממשלה. על פי מקורות, נתניהו הציג לנשיא איחוד האמירויות, מוחמד בן זאיד, מידע מודיעיני חדש על התקדמות תוכנית הגרעין האיראנית, כולל פעילות באתר תת-קרקעי. למרות שאין נתונים פומביים על העשרת אורניום באתר זה, ישראל מביעה דאגה ומנטרת את הפעילות. איחוד האמירויות נחשבת יעד טבעי לשיחות כאלה בשל קרבתה לאיראן, היכרותה עם איומי הטילים והחות'ים, קשריה עם וושינגטון וירושלים, והפגיעה הפוטנציאלית בה במקרה של הסלמה במפרץ הפרסי.

במערכת הביטחון הישראלית לא מתארים את המצב כהתראה קונקרטית על מתקפה קרובה, ורמת הכוננות של צה"ל לא הועלתה בעקבות הצהרתו של נתניהו. ישראל נמצאת בכוננות גבוהה באופן קבוע ועוקבת אחר איראן. ההערכה היא שמדובר בהערכת סיכונים ולא בהתראה על מתקפה מיידית. נתניהו בחר להפוך הערכת סיכונים זו להצהרה פומבית ולקשור אותה לתקופת הבחירות.

הכותבת מצביעה על תפקיד נוסף של אבו דאבי בפרשה: נשיא איחוד האמירויות, מוחמד בן זאיד, נמצא במרכז הוויכוח סביב אזהרות שקיבל נתניהו לפני מתקפת ה-7 באוקטובר. קיימת גרסה לפיה בן זאיד הזהיר את נתניהו מפני אירוע גדול קרב ובא, אך נתניהו מכחיש זאת בתוקף, וכך גם גורם רשמי באיחוד האמירויות. עם זאת, קיימת גרסה אחרת לפיה אכן התקבלה אזהרה מצד האמירויות, ובן זאיד היה מעורב בה. נתניהו ביקש מבן זאיד להכחיש זאת בפומבי, אך לא קיבל הכחשה כזו. הביקור עצמו היה סגור, ללא מסיבת עיתונאים או הצהרה משותפת, מה שמעיד על רגישות השיחות.

הכותבת מסכמת כי אם איראן או גורמים הקשורים אליה יפעלו לפני הבחירות, לנתניהו תהיה תיעוד פומבי על אזהרתו המוקדמת. הדבר אינו פוטר אותו מאחריות לאירועי ה-7 באוקטובר, אך מעביר את הדיון מהעבר להווה. במקרה של מלחמה, נתניהו יוצג כראש ממשלה המנהיג את המדינה בזמן לחימה, בניגוד להתמודדות עם שאלות על כישלון העבר. הדבר עשוי לחזק את תדמיתו כ"מר ביטחון", אך תוצאות המלחמה וההשלכות הפוליטיות שלה יקבעו את גורל גרסה זו. התמקדות באיראן, בניגוד לרצועת עזה, מאפשרת לנתניהו להיות במרכז קבלת ההחלטות ולהציג תמונה של מנהיגות. עם זאת, ההחלטות של וושינגטון והשלכותיהן עלולות להשפיע על המצב.