המאבק על הגדרת האנטישמיות מפלג את איטליה ומדאיג את יהודי המדינה

איטליה, תחת הנהגתה של ראש הממשלה ג'ורג'יה מלוני, נחשבת לאחת המדינות המובילות באיחוד האירופי במאבקן נגד אנטי-ישראליות וניסיונות להטיל סנקציות על ישראל. עם זאת, גוברת הביקורת הפנימית באיטליה על עמדתה של מלוני כלפי ישראל, במקביל לעלייה ברמת העוינות כלפי ישראל והממשלה, בעיקר על רקע המדיניות בעזה, בלבנון וביהודה ושומרון. כעת, משבר פוליטי חדש באיטליה שם שוב את ישראל והיהודים במרכז הבמה, עם דיון צפוי בפרלמנט לאימוץ הגדרת האנטישמיות של הברית הבינלאומית להנצחת השואה (IHRA).

ההגדרה, שפותחה לפני כ-30 שנה על ידי גוף בינלאומי שמטרתו לקדם את המאבק באנטישמיות, כבר אומצה על ידי מדינות וארגונים רבים במערב. הוויכוח המרכזי סביב ההגדרה נוגע לשאלה האם ביטויים מסוימים של אנטי-ציונות וביקורת על ישראל ייחשבו לאנטישמיות, כגון שלילת זכותה של ישראל להתקיים או החלת סטנדרטים כפולים עליה.

הסוגיה הפכה לנפיצה באיטליה, כאשר במקביל להצבעה הצפויה בפרלמנט, גוברת העוינות ברחוב האיטלקי כלפי ישראל, עם טענות ל״רצח עם" בעזה וזעם על עמדת ממשלת איטליה. המפלגה הדמוקרטית האיטלקית (PD), מפלגת האופוזיציה המרכזית, הודיעה כי ככל הנראה תצביע נגד החוק, בטענה שהוא ימנע מהם להמשיך לבקר את ישראל ואת ראש הממשלה נתניהו. גורמים במפלגה תיארו את ההגדרה כ"מפלגתית" וקראו לקואליציה לבצע שינויים.

מבקרים חוששים כי אימוץ החוק יפגע בחופש הביטוי ויבלבל בין ביקורת לגיטימית על ישראל לבין אנטישמיות. בעוד מפלגות שמאל אחרות כבר השתמשו במונח "רצח עם" בהקשר לעזה, ה-PD נזהרה מכך, אך גורמים רבים במפלגה מאשימים את ישראל ב"ג'נוסייד" ובפשעי מלחמה, והשיח כלפי ישראל הפך עוין. הקהילה היהודית באיטליה, המודאגת מעלייה באנטישמיות, קיבלה בברכה את הקריאה לאמץ את ההגדרה, תוך הדגשה שהיא אינה אוסרת ביקורת על ממשלות ישראל. תומכי החוק מדגישים את נחיצותו לאור הזינוק בתקריות אנטישמיות, שהכפילו את עצמן בין 2022 ל-2025, עם 963 מקרים מתועדים בשנה האחרונה.

חברי פרלמנט, כמו קיארה בראגה מה-PD, קראו לקואליציה לשנות את ניסוח החוק כדי למנוע האשמת מבקרי ממשלת ישראל באנטישמיות. עמונואלה פיאנו, יהודי ופעיל בולט בשמאל האיטלקי, מתח ביקורת חריפה על החלטת מפלגתו שלא לתמוך בחוק, וטען כי המאבק באנטישמיות אינו צריך להוות מכשול לביקורת על ממשלת נתניהו או על פעולות צה"ל. ניצולת השואה וסנאטורית לשם כבוד, ליליאנה סגרה, הביעה תמיהה על הפילוג בנושא כה חשוב והדגישה כי אימוץ הגדרת ה-IHRA אינו מונע ביקורת על ישראל או התנגדות למדיניות נתניהו.