"כשהריבית עלתה ל־4.75%, הבנקים לא יכלו להשאיר את הלקוח על 0%"

בית המשפט המחוזי מרכז אישר תובענה ייצוגית נגד הבנקים לאומי, מזרחי טפחות, דיסקונט והבינלאומי, בטענה כי הם מפיקים רווחים מריבית על כספי הציבור המופקדים בחשבונות עובר ושב, מבלי לשלם עליהם ריבית ראויה. השופט שמואל בורנשטין קבע כי לטענה זו יש סיכוי סביר בעילת עשיית עושר ולא במשפט, וציין כי הלקוחות אינם מאפשרים לבנקים להפיק רווחים מכספם ללא תמורה.

התביעה, המעריכה את הנזק שנגרם ללקוחות בין 3.6 ל-5.1 מיליארד שקל, מתבססת על דברי נגיד בנק ישראל, אמיר ירון, שאמר כי רווחיות הבנקים נשענת על יתרות עו"ש גדולות המהוות מקור מימון זול עבורם, אך אינן מניבות תשואה ראויה ללקוחות. הכלכלן גילעד מנו, המומחה מטעם התובעים, הסביר כי מאז אפריל 2022, כאשר בנק ישראל העלה את הריבית מ-0.1% ל-4.75%, הבנקים העלו את הריביות על הלוואות אך הותירו את הריבית על העו"ש על אפס, ובכך פוגעים באפקטיביות המדיניות המוניטרית. לדבריו, הציבור הרחב אינו מודע לאפשרויות הפיננסיות העומדות לרשותו, והבנקים מנצלים זאת.

מנו טוען כי טענת הבנקים שהתערבות בקביעת שיעור התמסורת תפגע ביציבותם אינה נכונה, וכי חלוקה הוגנת יותר של הרווחים לא תפגע ביציבותם. הוא מציע לקבוע תמסורת מינימום שתשתנה בהתאם לריבית בנק ישראל, ולא מחיר קבוע בחוק. תיקון לחוק הבנקאות ממאי 2025 מחייב את הבנקים להודיע ללקוחות שיתרת עו"ש שלהם עולה על 15,000 שקל במשך רבעון על חלופות השקעה, אך אינו מחייב תשלום ריבית. השופט קבע כי מאחר שהמחוקק כבר התייחס לנושא, אין לחייב את הבנקים לשלם ריבית על העו"ש מכאן ואילך.

מנו העריך כי הרווחים שהפיקו הבנקים מהחזקת כספי העו"ש ברמות הריבית החדשות עולים על 20 מיליארד שקלים, אך החישוב המדויק של החלק שיש להחזיר לציבור תלוי בשיעור התמסורת שייקבע. עורך הדין יצחק אבירם מייצג את התובעים.