מחבטת הערבה להקפות והעליות לתורה של החתנים: אלו הסגולות הגדולות של שמחת תורה | צפו

במהלך חג שמחת תורה, נהוגים מנהגים וסגולות שונים שמטרתם להביא לתיקון, ברכה והגנה. אחד המנהגים המרכזיים הוא חבטת הערבה, הנעשית ביום הושענא רבה. הרב אברהם מימון מסביר כי חבטת חמשת בדי הערבה, כנגד חמש הגבורות, נעשית על הקרקע כדי לסתום את פי המקטרגים, כרמז לפסוק בישעיהו, או להמתיק את הדינים, כפי שמובא בספר 'ליקוטי תורה'. יש להקפיד לחבוט בעדינות, לנשק את הערבות ואת הקרקע, ולומר "חביט חביט ולא בריך".

הרב מימון מביא גם סגולה מיוחדת לעשירות, המבוססת על תפילה שנאמרת מעל כלי מים ריק, בשם הבן איש חי וספר 'לשון חכמים'. בתפילה זו מזכירים את זכויותיהם של אבות האומה הקשורות למים, שופכים שלוש טיפות מים בכל פעם ואומרים "מלא ידינו מברכותיך", עד שהכלי מתמלא. לאחר מכן, רוחצים במים ושותים מהם כסגולה לפרנסה טובה.

לקראת שמיני עצרת ושמחת תורה, מוזכר המנהג לטבול במקווה בערב החג, לכבוד קדושתו. יום זה נחשב כיום שבו הקדוש ברוך הוא מתייחד עם עם ישראל, ולכן תפילותיו בעלות כוח מיוחד. התיקון הרוחני שהחל בימי אלול מגיע לשיאו ביום זה. כמו כן, קיימת סגולה לזכות בבנים תלמידי חכמים, על ידי מי שמוחל על כבודו ושמח עם ספר התורה בזמן ההקפות.

בנוסף, מוזהרים שלא לסרב לשאת ספר תורה בזמן ההקפות, מחשש ביזוי התורה, אם כי ניתן להעבירו לאחר זמן קצר אם חלשים. עליית 'חתן מעונה' מובאת כסגולה להינצל מאויבים. עליית 'חתן תורה', המציינת את סיום קריאת התורה, מוענקת לתלמיד חכם, ואילו עליית 'חתן בראשית', הפותחת מחדש את קריאת התורה, קשורה לסגולה למציאת חן ושפע. בימים שלאחר החג, בימי 'איסרו חג', נהוג להרבות בסעודה, כאשר כל יום מיום אלו משפיע על החודש המקביל בשנה.