הסוד של החג: למה רוקדים עם ספר התורה?

לקראת חג שמחת תורה, הרב פרופ' יצחק כהן, המנהל האקדמי של הפקולטה למשפטים בקריה האקדמית אונו, מסביר את משמעות הריקודים עם ספר התורה בחג. לדבריו, המנהג מבטא את הקשר העמוק של האדם לבוראו, מעבר לקבלת המצוות כגזירות בלבד.

הרב כהן מביא משל על מלך שגזר מוות על עבד, אך שינה את דעתו כשראה את העבד רוקד בשמחה עם ספר חוקי המלך. משל זה ממחיש כיצד עם ישראל, לאחר ימי הדין, רוקד עם ספר התורה ומבטא בכך קשר של אהבה וקבלה, גם כשהתורה מגבילה. הוא מדגיש כי הריקוד עם ספר תורה סגור מסמל את קבלת "נעשה ונשמע", את עצם הקשר לתורה ולנותנה.

התורה, לפי הרב כהן, אינה רק מערכת של איסורים, אלא כלים לרומם את האדם ולחברו לבוראו. הוא מביא סיפור על אדם שהתלונן על כך שתפילותיו אינן נענות, ומסביר כי החיבור לבורא הוא העיקר, והקשיים באים לחזק קשר זה. מצוקות, כמו קשיים כלכליים או רפואיים, יכולות להפוך את התפילה לקשר קיומי.

בספרו החדש "התנערי מעפר קומי", שיצא לאור בעקבות אירועי השבעה באוקטובר, מרחיב הרב כהן על כך. הוא מתייחס גם לעדויות של חטופים ששבו, כמו עומר שם טוב ואליה כהן, שסיפרו על תחושת קרבה לבורא בתקופת השבי. הרב כהן מדגיש כי האמונה היא בחירה, והריקוד עם ספר התורה הוא ביטוי עוצמתי לבחירה זו, המבטאת שמחה על הזכות להיות חלק מהקשר עם בורא עולם.

השמחה, לשיטתו, אינה רק תוספת חגיגית, אלא מבטאת את טיב היחסים בין האדם לאל. היא הופכת את קיום המצוות מציות בלבד לביטוי של קשר ואהבה, ומעבירה את היחס לתורה מהראש אל הלב, מהחובה אל השמחה. בכך, מתגלה הקשר עם בורא עולם, שהוא מעבר לכל המצוות והגבולות.