"לאף אחד לא היה ניסיון באירוע כזה": ראיון עם הראשונים לתשאל את החטופים

בריאיון נדיר, חושפים הפסיכולוג גלן כהן וראש אגף החקירות בשב"כ לשעבר, המכונה "סטיב", את הפרוטוקול הייחודי שפיתחו ויישמו לתשאול חטופים ששבו לישראל לאחר ה-7 באוקטובר. השניים, שפרשו משירות הביטחון, התגייסו למשימה מתוך הבנה כי הגישה המסורתית של חקירה אינה מתאימה למצב הטראומטי של השבים, וכי יש צורך בגישה רכה יותר, המשלבת הבנה פסיכולוגית עם איסוף מודיעיני.

כהן, ששירת במוסד, ו"סטיב", ששירת בשב"כ, תיארו כיצד בתחילת הדרך לא היה קיים מערך מסודר לטיפול בשבים, והכל היה בכאוס. הם פעלו כמעין "סטארטאפ", תוך בניית פרוטוקול חדשני שכלל חוקרים ופסיכולוגים, במטרה להשיג מידע מודיעיני רגיש בדרך שתכבד את מצבם הנפשי של החטופים. הגישה החדשה התבססה על שיחות שיתוף מידע, תוך מתן תחושת שליטה לשב, והתמקדות ראשונית במידע על חטופים שנותרו מאחור.

הצוות פיתח מודל טיפולי שכלל מפגשים בחדרים נעימים, עם כורסאות וטישו, ולא במתקנים ביטחוניים. הם אף ערכו סימולציות אינטנסיביות עם שחקני תיאטרון צה"ל כדי לתרגל תרחישים שונים. הגישה התחשבה גם במצבים מורכבים, כמו טיפול בילדים, והתאמת הצוותים המטפלים, כולל צוות נשי שטיפל באימהות וילדים. כמו כן, הם הדגישו את החשיבות של "דקומפרסיה" הדרגתית עבור השבים, בדומה לצוללן העולה מהים.

השניים הדגישו את החוסן המפתיע של חלק מהשבים, ואת יכולתם למצוא דרכים יצירתיות להתמודד עם השבי, ואף לצמוח ממנו. הם ציינו כי רבים מהשבים אימצו את "פרדוקס סטוקדייל", המשלב תקווה ריאלית עם מוכנות למציאות הקשה. הריאיון חשף גם את ההתמודדויות האישיות של כהן ו"סטיב" במהלך המשימה, ואת התמיכה ההדדית שקיבלו. הם הביעו גאווה על כך שהטיפול שניתן לשבים הישראלים ניתן גם לעובדים זרים שנחטפו, וציינו את שיתוף הפעולה הפורה עם בתי החולים וגורמי הביטחון השונים.