לוסיאן לזר, נקרע חוט של חסד שהיה משוך על העולם

ד"ר לוסיאן לזר, לוחם ברזיסטנס, מחנך, היסטוריון ואיש שלום, נפטר בירושלים בגיל 102. לזר, שנולד בשטרסבורג ב-1924, התייתם מאביו בגיל 14, הצטרף לתנועת הצופים היהודים ולרשת ההצלה המחתרתית בצרפת במהלך מלחמת העולם השנייה, שם לחם ביחידת המאקי. לאחר המלחמה, יחד עם רעייתו ז'נין, בחר בדרך של יהדות המרחיבה אחריות לכל אדם, בניגוד לבחירות לאומיות של רבים מבני דורו.

בשנת 1968 היגרו לזר ומשפחתו לישראל, שם הקים וניהל את התיכון על שם רנה קסן בירושלים. הוא הקדיש את חייו לחקר ותיעוד המחתרת היהודית בצרפת ולהנצחת חסידי אומות העולם, והיה חבר בוועדה לציון חסידי אומות העולם ביד ושם. לזר נודע כמי שדגל באי-אלימות וקרא לגרש את השנאה, מתוך הבנה עמוקה של השפעותיה ההרסניות.

סיפור חייו של לזר כולל אירוע מכונן בו קיבל לידיו ספר תנ"ך עברי שנשלח אליו על ידי כומר פרוטסטנטי, כאות לתיקון על חילול ספר תנ"ך שלו בידי חייל נאצי. אירוע זה עיצב את תפיסתו לגבי אחריות משותפת ותיקון. שנים מאוחר יותר, בעקבות הצתת מסגד בכפר יאסוף, שלח לזר קוראן מהודר לקהילת הכפר עם מסר דומה של אחריות ותיקון, המדגיש את תורתו של השלום וההכרה בכאב האחר.

הכותב, אברהם (אברום) בורג, חותנו של לזר, מתאר אותו כדמות אבהית, מורה דרך, ו"אביר לגיון האהבה" של האנושות. הוא מדגיש את עדינותו, טוב ליבו וחמלתו, ואת יכולתו לראות את האדם מעבר לגדרות האיבה. לזר האמין כי הניצחון האמיתי הוא ניצחון הנפש האצילה, והדגיש את חשיבותם של המצילים בשואה, אשר הצילו לא רק יהודים אלא את האנושות כולה. לזר הותיר אחריו משפחה רחבה וצוואה קצרה: "עשו שלום וגרשו את השנאה".