"כשלילד קצת חם או יש קוצים, זה מייצר חוסן": המשפחות שהולכות יחפות

משפחות רבות בישראל מאמצות אורח חיים של הליכה יחפה, כמעט לכל מקום. עודד ומיטל קב מירוחם, המנהלים מתחם וולנס, הולכים יחפים לפגישות עסקיות, לבית הכנסת ואף לחתונות. גם ילדיהם, דריה בת ה-12 ומדבר בן ה-6.5, מעדיפים לרוב ללכת יחפים, בעוד הבן הבכור, עברי, החל לאחרונה לאמץ גם הוא את הטרנד. עודד מספר כי המעבר להליכה יחפה סייע לו להיפטר מכאבי ברכיים כרוניים, ומיטל מציינת כי כאבי כפות רגליה ופציעת ברך ישנה נעלמו. הם מודים שפציעות קטנות כמו קוץ ברגל קורות, אך הן נדירות וניתנות לטיפול עצמי.

הבחירה ללכת יחפים אינה גימיק עבורם, אלא דרך חיים המעניקה תחושת חיבור לסביבה ומגבירה נוכחות. עבור עודד, הדרך ליחפנות החלה לפני כעשור עם נעלי Barefoot, והתפתחה לאחר קריאת הספר "נולדנו לרוץ". הוא מתאר את תחושת הנעליים כיום כ"שקית על הראש". משפחת קב אינה לבד, ומשפחות נוספות כמו זו של ענת אסף, המלווה משפחות לחיבור לטבע, מאמצות אף הן את ההליכה היחפה, תוך שהן רואות בכך דרך לחיזוק חוסן אצל ילדיהן באמצעות התמודדות עם תנאי הטבע.

רום כרמי, המוכר ברשתות כ"רום היחפן", מתאר את ההליכה היחפה כחוויה של חופש, שהחלה עוד בילדותו בקיבוץ. לאחר שירותו הצבאי, הוא אימץ את הריצה היחפה, ששינתה את חייו והחזירה לו את התשוקה לריצה ללא פציעות. הוא הולך יחף לרוב המקומות, למעט במצבים בטיחותיים או כאלה המחייבים זאת.

מומחים רפואיים מציגים תמונה מורכבת. ד"ר בן אפרימה, אורתופד מומחה, מסביר כי הליכה יחפה יכולה לחזק שרירים פנימיים בכף הרגל, אך מדגיש כי לא כל כף רגל מתאימה לכך, וכי יש להיזהר במקרים של קשת גבוהה, עיוותים בכף הרגל או סוכרת. ד"ר אפרת סולומון כהן, רופאת עור, מזהירה מפני סיכונים כמו יבלות, סדקים, זיהומים ופטריות, במיוחד במשטחים ציבוריים לחים. המלצתם היא לשמור את ההליכה היחפה למקומות מתאימים כמו חוף הים, ובמקומות אחרים להשתמש בנעליים או בכפכפים, ולהתחיל בהדרגה את המעבר ליחפנות.

המשפחות המאמצות את אורח החיים היחפני ממליצות על מעבר הדרגתי, שימוש בסנדלי Barefoot כשלב ביניים, ונשיאת זוג נעליים או סנדלים חלופיים להתנסות ללא לחץ. הן מדגישות את החשיבות של בחירת משטחים בטוחים וידידותיים, במיוחד בעת ריצה, והתאמת הפעילות למצב כף הרגל. ההמלצה הכללית היא לתת לגוף להסתגל לאט לשינוי.