הרבנים הם שיכולים לעצור את הפוגרומים ביהודה ושומרון - זה בכוחם | נחמן שי

ד"ר נחמן שי מעלה שאלה מוסרית לגבי שתיקתם של רבנים ביהודה ושומרון, אל מול גל הפשיטות של יהודים על יישובים פלסטיניים. לדבריו, הרבנים הם בעלי הסמכות הרוחנית שיכולים לעצור את התופעה, אך הם נמנעים מלהתבטא בפומבי, מה שמתפרש כהסכמה. שי מציין כי גינויים רפים של ראש הממשלה ושר הביטחון אינם מספיקים, והפורעים היהודים מבינים זאת, במיוחד לאחר ביטול צווי מעצר מנהליים נגד יהודים באיו"ש. הוא תמה מדוע צה"ל, בעל היכולות המבצעיות הגבוהות, אינו מצליח להתמודד עם כ־100 פורעים, ומעלה את האפשרות שמישהו קושר את ידיו. לטענתו, הבעיה אינה כשל טכני אלא חוסר רצון להתעמת עם הפורעים, כאשר המשטרה טוענת למחסור במשאבים והשב"כ מאשים את המשטרה בחוסר מעש. צה"ל מנסה להתרחק מאזורי חיכוך ולהתמקד בביטחון שוטף, אך נראו מקרים בהם לובשי מדים השתתפו בפשיטות. שי פונה לראש הממשלה ושואל מדוע קשה להרחיק ולעצור את הפורעים, ומשיב כי איש אינו רוצה לגעת בהם, והם אף מרתיעים את כוחות הביטחון. הוא מוסיף כי מפקדי הפיקוד מוחלפים אם אינם לרוחם, והפורעים עושים כרצונם. שי דוחה פתרונות של "שיקום" הנערים וטוען שאין צורך בתקציבי דמה. הוא מציין כי לאחר אירועים כמו בג'אלוד, לא נשמעה הודעת רבנים, ומזכיר את הציווי "לא תעמוד על דם רעך". הוא מצר על שתיקתם של הרבנים ושל אינטלקטואלים ישראלים, וטוען כי החושים המוסריים קהו והתרגלנו למצב. ישראל, לטענתו, זקוקה לאנשי דת, רוח ומצפון שיאבקו למען דמותה וערכיה. בנספח, מוזכר כי מאות חרדים חגגו את שמחת בית השואבה באלימות בירושלים, כולל תקיפת ערבי.